חג המולד בארצות הברית וקנדה: בין מסחר, מולטיקולטורליזם ומרכז בית

הקדמה: מודל היום האחרון לחג המולד בצפון-אמריקה

חג המולד (Christmas Eve) בארצות הברית וקנדה מייצג ג'וברנית תרבותית, שנוצרה תחת השפעת מסורות אנגלו-סקסוניות, צרפתיות, גרמניות ובמידה גדולה יותר, לטינו-אמריקאיות, שעברו דרך תחנוקת תרבות ההמונים והמסחר. זהו זמן של פעילות סופית בהכנות לחג, שמאזן בין הפעילות המהירה והמטורפת של הערים הגדולות והשקטה האידיאלית של בתים הפרווריים. פילוסופית, זהו יום של ציפיה חריפה, שבו ציפייה לנס חייבת קיום עם פרגמטיזם של קניות אחרונות ולוגיסטיקה של מפגשים משפחתיים.

דינמיקה זמנית: דחיסה ועצירה

הזמן ביום האחרון לחג המולד בצפון-אמריקה נחווה כדחיסה דרמטית.

הבוקר והיום — פסגת "הפרעות חג המולד" (Christmas rush): קניות אחרונות (בעיקר לגברים, לפי סטריאוטיפ), קרב על מקומות חניה במרכזי קניות, קיכול חזיר, תיקון הבית והכנות לנסיעה. זהו תקופה של לחץ פסגתי, שתוארה באלפי סיפורים קומיים.

הערב המוקדם — נקודת תפנית חדה. בערך מ-16-17 שעות, חנויות, בנקים ומוסדות ציבוריים מתחילים לסגור. החיים בחוץ מפסיקים. מתחילה "השקטה סמלית של החג המגיע", כשהרחובות נעשים ריקים, והמרחב העיקרי של החיים הופך לבית הפרטי.

הערב והלילה — זמן לטקסים משפחתיים, שאולם, מתחילים יחסית מוקדם (לעיתים עד לחצות), מה שמבדיל את המודל הצפון-אמריקאי מהמודל האירופאי, המתמקד במסע למסורתית.

ליבת הטקס: מסורות משפחתיות כיצירה

בתוך חברה מולטיקולטורלית, שבה אין דומיננטיות אתנית-דתית אחת, המושג "מסורת משפחתית" (family tradition) הופך למושג חשוב. אלה כוללים:

פתיחת פינה אחת ביום האחרון לחג המולד (Opening one present on Christmas Eve): מנהג נפוץ, בעיקר במשפחות עם ילדים, שמאפשר להקל על לחץ הציפיה. לעיתים קרובות, המתנה הזו היא בצורה סטנדרטית — פיג'מה חדשה (matching PJs), כדי שכל חברי המשפחה ייראו זהים בצילומי הבוקר של 25 בדצמבר.

קריאת השיר "לילה לפני חג המולד" (A Visit from St. Nicholas): קריאת השיר של קלמנט קלארק מור (1823), שהקים את התמונה המודרנית של סנטה-קלאוס, היא סוג של ליטורגיה ספרותית להרבה משפחות. זהו אקט של העברת קוד תרבותי.

הכנת מנות לסנטה-קלאוס: ילדים משאירים במפרק (או בעץ החג המולד) עוגיות וחלב (cookies and milk) לסנטה-קלאוס וגזרה לחיותיו. טקס זה, שישורשים אירופאיים, הפך לפעילות מגיונית ילדותית אוניברסלית ביבשת.

צפייה בסרטים מסוימים: שידור סרטים כמו "חיים נהדרים" (It’s a Wonderful Life, 1946) או "בית לבד" (Home Alone, 1990) הפך לטקס קולקטיבי. ערוץ ABC, למשל, משדר "סיפור חג המולד" (A Christmas Story, 1983) במשך 24 שעות רצופות מערב 24 בדצמבר.

המרכיב הדתי: ממסורת קהילתית לאמונה פרטית

הדתיות ביום האחרון לחג המולד היא בעיקר נדיבה ומחולקת.

המסה בחצות (Midnight Mass) או השירותים בערב (Candlelight Services) נשארים אירוע חשוב לנוצרים שמקיימים, בעיקר קתולים, לותרנים ואנגליקנים. אולם, זהו אחד מאפשרויות עריכת הערב, לא המרכז המכריע.

בקנדה, במיוחד בקוויבק, ההשפעה של המסורת הקתולית הצרפתית חזקה יותר. כאשר המסה מסתיימת, הם מקיימים "Réveillon" — ארוחת ערב ארוכה ומחומצת (כוללת נעמה "turtière"), שהיא מורשת של המנהגים הצרפתים.

לרבים מהמשפחות החילוניות או המשפחות של דת אחרת, חג המולד ביום האחרון הוא חג תרבותי-חילוני, ממוקד במשפחה, במתנות ו"רוח חג המולד" (Christmas spirit) כרעיון אבסטרקטי של טוב-לב ונדיבות.

דרישה תחבורתית ו"מסדרון חג המולד"

תכונה ייחודית של חג המולד ביום האחרון בצפון-אמריקה היא ההגירה הפנימית המסיבית. בגלל המרחקים הענקים וההתפשטות של משפחות שחבריהם גרים במדינות שונות או פרובינציות, 24 בדצמבר הוא שיא "מסדרון חג המולד" (holiday travel). שדות התעופה והכבישים נתפסים באנשים שמנסים להגיע לביתם לארוחת הערב. המסע, שלעיתים קרובות מקשה, הופך עצמו לחלק מהטקס ולנושא המשותף "חזרה הביתה לחג המולד" (return home for Christmas).

גאוגרפיה: ארוחת ערב קלה לפני יום הפיר

שונה ממדינות אירופאיות, שבהן הפיר העיקרי נערך בערב 24, בארצות הברית וקנדה, ארוחת הערב ביום האחרון לחג המולד היא לעיתים קרובות קלה ולא רשמית. זה יכול להיות:

מרק או פונדו.

מנות (finger foods).

באזורים החופיים — מנהג "Feast of the Seven Fishes", שנלקח ממהגרים האיטלקים ומציע ארוחה של שבע מנות מדגים. הקולינארית המרכזית עם החזיר, הבשר וכל המלאים נדחית לארוחת הצהריים או הערב 25.

עובדה מעניינת: באזורים מסוימים בארצות הברית קיים מנהג "Christmas Eve Pickle": ההורים מחביאים בין ענפי העץ החג המולד עצם זכוכית בצורה של גזר, והילד שמוצא אותו ראשון בבוקר 25 דצמבר מקבל מתנה נוספת או צריך לפתוח את המתנות ראשון. המנהג, שכנראה נוצר בסוף המאה ה-19 עבור מכירת ציפורני זכוכית, הפך למיתוס שנהגר כ"מסורת גרמנית ישנה".

המלווה המדיה: עקיבת עין על סנטה-קלאוס

מ-1955, המטה הצפוני של ההגנה האווירית-חללית (NORAD) השיק את המסורת "NORAD Tracks Santa". שמקורה בטעות בפרסום, המעשה כולל שחייל
© elib.co.il

Permanent link to this publication: