י. היוזינג על «האדם המשחק»:

הקדמה: טזיס רבולוציונרי של ההיסטוריון ההולנדי

ב-1938, ההיסטוריון והקולטורולוג ההולנדי יוחאן היוזינג פרסם את המאמר «Homo Ludens» («האדם המשחק»), שהביא לשינוי רדיקלי במדעי הרוח. בניגוד לתפיסות מעוגנות כמו «Homo Sapiens» (האדם החכם) ו «Homo Faber» (האדם המייצר), היוזינג העלה טזיס רדיקלי: המשחק הוא לא רק פנומן תרבותי, אלא יסוד קונסטיטוציוני ומולד של כל התרבות האנושית. הוא טען שהתרבות לא רק נוצרת מתוך המשחק, כפרי מהפרח, אלא נוצרת ומתפתחת בצורת משחק.

תכונות מרכזיות של המשחק לפי היוזינג

היוזינג מזהה מספר מאפיינים פורמליים שעושים את המשחק לידועה ויסודית:

רצון חופשי וחופש: המשחק הוא פעילות חופשית שלא ניתן לכפות עליה מבחוץ. פקודה להפסיק את המשחק. זהו עניין של ריבונות אנושית.

מגבלה בזמן ובמרחב: המשחק מתפתח בתוך «שדה משחק» — פיזי או רוחני, מוגבל מחוץ לחיים הרגילים. הוא «מתחיל» ו «נגמר». שדה משחק, תזמינה של תיאטרון, מעגל מקודש, שיפוט — כל אלה מאזורים מוגבלים, שבהם פועלות חוקים משלהם.

סדר והישג של חוקים: המשחק יוצר סדר מוחלט. הפרה של החוקים פוגעת במשחק כפי שהוא. הסדר האימננטי הזה, לפי היוזינג, הוא דוגמה לסדר חברתי ומשפטי.

מתח ואי-בטחון בתוצאה: במשחק תמיד יש אלמנט של משימה, אתגר, תחרות (אגון), שיוצר מתח ושומר על העניין. תוצאה לא צריכה להיות קבועה מראש.

חוסר שימושיות וחוסר עניין: המשחק מתבצע «פונה» מחוץ לתחום ההישג המיידי והצרכני. ערכו — בעצמו.

עובדה מעניינת: היוזינג מראה שאף מלחמות בחברות עתיקות היו נשלטות על ידי חוקי משחק — קודס הרוז'ים, קריאות, הסכמות על מקום וזמן לקרב. מלחמה כ «משחק צדק» — דוגמה לאיך האלמנט המשחקי חדר לתחומים הכי רציניים של החיים, לפני שהאוטיליטריזם והטוטליטריזם של המאה ה-20 הרוסו את העטיפה השבירה הזו.

המשחק כמקור לצורות תרבותיות עיקריות

היוזינג מבצע ניתוח מפורט, מדגים את טבעה המשחקי של המוסדות הבסיסיים:

חוק וצדק: תהליך המשפט, עם טקסו הקשה, התחרותיות בין צדדים (ישכון vs מובא), המרחב המוגבל של החדר המשפטי וחוקי ההוכחה, הוא פרקציה ישירה של המאבק הסקרני. האורדאלים ( «המשפטים של אלוהים») היו משחק בדרך קלאסית, שבו התוצאה הוגדרה בהגורל או במאבק.

מלחמה ואגון (תחרות): האגון האגוני — רוח התחרות הגבוהה — נמצאת בבסיס לא רק לספורט, אלא גם למאבקים הרוז'ים, לאולימפיאדות העתיקות (בהן הוכרז הסכם שלום), לדיספוטים פילוסופיים ומדעיים.

פילוסופיה ומדע: הדיספוטים הדיאלקטיים ביוון העתיקה, הדיספוטים הפדוגוגיים באוניברסיטאות הימיות — כל אלה, לפי היוזינג, צורות גבוהות של משחק, שנשלטות על ידי חוקי לוגיקה ורטוריקה. המדען שמפתח בעבודה אבסטרקטית, נכנס למשחק של המוח.

אמנות: תיאטרון, שירה, מוזיקה — הדוגמאות הברורות ביותר של «משחק על חוקים» בדרך קלאסית. המשורר משחק במילים ובמטרים, האמן בצורות ובצבעים, יוצר עולם סגור, תנאי.

דוגמה: היוזינג מטהר באופן ניתוחי את הפנומן של תחרות השירה בעם הגרמני העתיק. שרים-סקאלדים תחרו באמנות של מטפורות מורכבות (קנינגים), רטים ואימפרוביזציה. נצחון ב «מאבק המוחות» זה סיפק תהילה שהיתה שווה לתהילה הלוחמת, מה שמוכיח את החשיבות והמעמד החברתי של פעילות המשחק.

משבר העת החדש: ירידה באלמנט המשחק

אחת הרעיונות המפורקים ביותר של היוזינג היא האבחון שלו שהתרבות המערבית של המחצית הראשונה של המאה ה-20 (התרבות המודרנית) איבדה את אלמנט המשחק. הוא צפה כיצד:

משחק-שקר: רצינות דוחקת «משחק צדק». פרופגנדה פוליטית, ריטואלים טוטליטריים, ספורט מסחרי, שבו חשובה רק הניצחון, בכל מחיר — זה לא משחק, אלא סורגט שלו, שחסר בספונטניות ובחופש.

איבוד הרוח האגונית: התחרות, שהייתה תחרות מאבק גבוהה לפי חוקים, הופכת למאבק להשמדה, שבו מותרים כל האמצעים. נעלם הרוח הרוז'ית ו «fair play».

רצינות מוגזמת: התרבות הופכת לאוטיליטרית, פקטיבית, עשירה בפאטוס. היא מאבדת את יכולתה להיראות עצמה, לרכיבה, ולהשחק, שהם המניעים של יצירתיות תרבותית אמיתית.

היוזינג כתב עם חרדה על «פואריזם» (infantilism) של התרבות ההמונית — לא על משחק נכון, אלא על פשטות נעילה ומופשטת ומצגית פשוטה.

מורשת «Homo Ludens» והעת החדשה

למרות הביקורת על אידאליזציה של העבר והכללים רחבים, עבודתו של היוזינג השפיעה עמוקות. היא נתנה מפתח להבנת טקסים, חגים, ספורט, אמנות ואף התנהגות כלכלית (תיאוריית המשחקים). רעיונותיו התפתחו על ידי:

ר. קאיווה, שיצר סוגרות של משחקים (אגון, אליא, מימיקריה, או לינקס).

א. פינק, שבדק את המשחק כפנומן בסיסי של הקיום האנושי.

מעצבי משחקים מודרניים וחוקרים של עולמות דיגיטליים, להם המרחבים הוירטואליים היו «מעגל הקסם» החדש לפעילות משחק.

סיום:

יוחאן היוזינג ב «Homo Ludens» הציע לא רק פרשנות חדשה של ההיסטוריה התרבות
© elib.co.il

Permanent link to this publication: