יום הרוח — חג שלעתים קרובות נשאר בצל השלושה האחדות. אך לא בכך. הוא מוקדש לרוח הקודש — הפנימון השלישי של השלושה האחדות. בהיסטוריה הנוצרית, יום הרוח הופיע מאוחר יותר מהשלושה האחדות, אך הפך למועד חשוב. מספרים כיצד יום הרוח התמחה לחג נפרד, מה ששונה עם השנים ולמה הוא חשוב היום.

הנצרות הראשונית

בימי הראשונים של הנצרות, הנוצרים לא הפרידו יום הרוח בנפרד. חג השלושה האחדות (שביעי) נחגג כחג אחד של נפילת הרוח. ביום זה הועלו שבחים לשלושה האחדות ולרוח הקודש. לא היה חלוקה. אך עם התפתחות התאולוגיה, התעוררה הצורך להדגיש את תפקיד הרוח הקודש. כי בסמל האמונה נאמר: «אני מאמין ברוח הקודש, האל החי». אך לא היה חג נפרד.

במאה ה-IV, אחרי סכסוכים על השלושה האחדות (ההתנגדות האריאנית), הכנסייה חזקה את הלימוד. ונוצרה המסורת לחגוג את יום הרוח ביום שלאחר חג השלושה האחדות.

המאה ה-6: קביעת החג

בתקופת הקיסר יוסטיניאנוס הראשון (המאה ה-6) באימפריה הביזנטית, קבעו לחגוג יום הרוח ביום שלאחר חג השלושה האחדות. זה נקבע באופן חוקי. באותו זמן נוצרו מולים ושירים מיוחדים ליום זה. התאולוגים הסבירו: חג השלושה האחדות — זכרון לאירוע (נפילת הרוח). יום הרוח — פרידה לאישיות (הרוח הקודש).

החלוקה עזרה להימנע מבלבול במוחות המאמינים.

המקדשות

בכנסייה המערבית, יום הרוח (יום שלאחר חג השלושה האחדות) לא היה חובה. במקומות חגגו אותו, במקומות לא. בכנסייה המזרחית (האורתודוקסית) החג התמקם. ברוסיה, הוא נחשב להמשך של חג השלושה האחדות. הכנסיות קישטו בעצי ברוז. נערכה ליטורגיה. בעם, יום הרוח נקרא «שמות האדמה» — לא היה ניתן לטעון (לחפור, לזרוע). האמינו שהאדמה בהריון.

זהו תקריב יהודי, אך הוא שומר על עצמו עד היום.

הרפורמציה והעת החדשה

הפרוטסטנטים דחו את הקדושים, אבל השאירו את חג השלושה האחדות ויום הרוח? בלותרנות, יום הרוח (Pfingstmontag) הוא יום חופשה רשמי בגרמניה, שווייץ. באנגליה (הכנסייה האנגליקנית) — Whit Monday נחגג עד 1971, ואז הוחלף ב-Spring Bank Holiday. ברוסיה, אחרי המהפכה, החגים נאסרו, המסורת השתבשה. היא חזרה בשנות ה-90.

ברוסיה המודרנית, יום הרוח — לא יום חופשה, אך רבים מהמאמינים מנסים לבקר בכנסייה.

יום הרוח היום

בהכנסייה האורתודוקסית, הוא נחשב לחג גדול (לא דו-עשרי, אך גדול). תלבושת הכומרים — ירוקה. נקראת התפילה «מלך השמים». בעם, עדיין קיימת המסורת שלא לעבוד באדמה (במיוחד באזורים הכפריים). באזורים מסוימים, מבצעים את הטקס «כומלות» (נשים ננשקות דרך ענף ברוז).

חשוב: יום הרוח הוא לא «סוג שני» של חג השלושה האחדות. זה חג נפרד. הרוח הקודש הוא לא כוח אבסטרקטי, אלא אישיות. הוא — הנחם, המורה, החי. ביום הרוח, המאמינים מבקשים מתנות של חוכמה, צניעות, אהבה. הם זוכרים שאלוהים קרוב, בכל נשימה.

Permanent link to this publication: