חיפוש עולמות מיושבים מחוץ למערכת השמש היא אחת מהמשימות היותר שאפתניות של האסטרונומיה המודרנית. בעזרת טלסקופים קוסמיים, כמו "קפלר" ו"טסס", המדענים גילו אלפי פלנטות חיצוניות. בתוך המגוון הזה, יש כמה מועמדים שנמצאים ב"אזור המחייה" — אזור מסביב לכוכב, שבו התנאים מאפשרים למים להתקיים בצורה נוזלית על פני הפלנטה, שנחשב לתנאי חיוני לחיים בצורה שאנחנו מכירים.

קריטריונים של מחייה ו"פלנטות-כדור-ארץ"

בנוסף למציאתן באזור המחייה, האסטרונומים קובעים גם כמה גורמים אחרים. תפקיד חשוב משחק הסוג של הפלנטה: המעניין ביותר הם פלנטות סלעיות, דומות לכדור-הארץ, ולא גיגנטים גזיים. גם היציבות של הכוכב-המארח והנוכחות של אטמוספירה נמדדות. קבוצה מיוחדת של עצמים שמעוררת עניין גבוה — זה "פלנטות-כדור-ארץ", פלנטות שמשקלן גדול יותר מהשקל של כדור-הארץ, אך קטן בהרבה מהשקל של גיגנטים גזיים. הן עשויות להיות בעלות גריטציה חזקה יותר, שמחזיקה אטמוספירה צפופה, וגאולוגיה פעילה, שמסייעת במחזור החומרים.

מערכת TRAPPIST-1: שבעה עולמות סביב כוכב-ארגמן

אחת מהמערכות המבטיחות ביותר היא TRAPPIST-1, שנמצאת במרחק של 40 שנות-אור מאיתנו. סביב כוכב-ארגמן קר, נעים שבעה פלנטות סלעיות, דומות בגודלן לכדור-הארץ. שלוש מהן — TRAPPIST-1e, f וg — נמצאות במרכז אזור המחייה. זהו מעבדה ייחודית לפלנטולוגיה משווה, שמאפשרת לחקור עולמות עם תנאים פוטנציאלית שונים במערכת אחת. אולם החיים סביב כוכב-ארגמן נתקלים באתגרים: כוכבים כאלה פורצים לעתים קרובות, ומפריצים פליטות של אור אולטרה-סגול חזקות על הפלנטות. יותר מזה, בשל תפיסה פולטיבית, ייתכן שהפלנטות, כך נראה, נושאות את הכוכב בצד אחד בלבד, וזה יוצר ניגוד חזק בין החציים היומיים והליליים.

פרוקסימה צנטאורי b: השכן הקרוב ביותר

הפלנטה החיצונית הכי קרובה אלינו, פרוקסימה צנטאורי b, נמצאת במרחק של 4.24 שנות-אור במערכת הכוכב הכי קרובה לשמש. זו פלנטה סלעית שגם היא נעה סביב כוכב-ארגמן ונמצאת בתוך אזור המחייה. גילוייה היה סנסציה, אולם התנאים עליה, ככל הנראה, קשים ביותר. הכוכב פרוקסימה צנטאורי ידוע בפעילותו המרובה, שיכולה להוביל לאיבוד אטמוספירת הפלנטה ולהשפעה של אור קשה על פני השטח. השאלה האם הפלנטה שמרה על אטמוספירה ושדה מגנטי להגנה עליה מקרינה, נשארת פתוחה.

קפלר-186f: המתאם הראשון של כדור-הארץ באזור המחייה

הפלנטה שנגלתה על ידי טלסקופ "קפלר", קפלר-186f, היא הפלנטה הסלעית הראשונה בגודל כדור-הארץ שנמצאה באזור המחייה של כוכבה. היא נעה סביב כוכב-ארגמן שהוא קר וקטן יותר מהשמש. גודלה, שהוא רק 10% גדול יותר מגודל כדור-הארץ, מאפשר להניח בהסתכלות גבוהה שהיא סלעית. למרות שהיא נמצאת באזור המחייה, הכמות של האנרגיה שהיא מקבלת מהכוכב שלה היא רק שליש מזו שכדור-הארץ מקבלת מהשמש, וזה מקנה לה את הקצה הקר יותר של האזור. זה עשוי להצביע על כך שהתנאים על פני השטח שלה דומים יותר לאלה של מאדים, מאשר לאלה של כדור-הארץ.

מחקרים עתידיים: חיפוש אחר סימני-חיים

גילוי פלנטות באזור המחייה הוא רק הצעד הראשון. המשימה העיקרית של העתיד, שתהיה על כף טלסקופים החדשים, כמו "ג'יימס ווב" והמצלמות שנעשה בהן, היא ניתוח האטמוספירות שלהן. האסטרונומים יחפשו סימני-חיים — סימנים כימיים שעשויים להצביע על קיום חיים. אלה כוללים חמצן, אוזון, מתאן והשילובים שלהם, שבתנאים כדור-הארץ, מיוצרים באופן חיוני על ידי תהליכים ביולוגיים. גילוי חוסר-איזון כימי כזה באטמוספירה של פלנטה רחוקה יהיה טיעון חזק, אם כי לא נכון ב-100%, לקיום חיים עליה. בכך, האסטרונומיה המודרנית עוברת מספירת פלנטות לתיאורן במקדים, ומתקרבת לשאלה אחת מהבסיסיות ביותר של האנושות: האם אנחנו לבד ביקום?

Permanent link to this publication: