זאהה חדיד ומתקני ספורט: מסטטיות לזרם דינמי

עבודותיה של זאהה חדיד בתחום הארכיטקטורה הספורטיבית הפכו ליותר מרק בניינים פונקציונליים, אלא מניפסטים פילוסופיים של פילוסופיה שלה, שבה הצורה נוצרת מסימולציה של תהליכים דינמיים — תנועת האתלטים, זרם הקהל, אנרגיית הספורט עצמו. המגרשים והאולמות שלה — זהו יישום של דיאגרמות כוח, המאתגרות את הסטטיקה ההנדסית המסורתית.

בסיס הפילוסופי: ספורט כדיאגרמה כוח

לפי חדיד, מתקן ספורט אינו רק מכסה לאירוע, אלא ההתגלמות הארכיטקטונית שלו. מה שהכרחי לה להידע זה הביטוי הויזואלי:

טרקטוריות תנועה (להקים, שחיינים, כדורים).

המגע בין הגוף והחלל.

זרם הקהל והאנרגיה הקולקטיבית שלהם.

זה הוביל להפסקת שימוש בסימטריה אוסטו-צירית ובגאומטריה קשיחה של מגרשים טיפוסיים, לטובת צורות נוזליות, לא מרכזיות, שנראות כמו שהן בתהליך של דחיפה תחת השפעת כוחות בלתי נראים. הארכיטקטורה הופכת ל»עקב» של אירוע.

פרויקטים חשובים: מלונדון עד טוקיו

1. מרכז השחייה בלונדון (2011) — ארכיטקטורת גל
נבנה למשחקי האולימפיאדה 2012, המרכז הפך לראשון בגדול של חדיד בבריטניה ולדוגמה קלאסית של שיטתה.

צורה: הגג — זה משטח גלי מונוליטי, מושרע לגימור הגאומטריה של זרמי המים בבריכה. הוא עולה בשקיפות משני צידים, יוצר חלל ענק ללא תמיכות פנימיות, יוצר תחושה של מרחב אחד, נוזלי.

אתגר הנדסי: הגג באורך 160 מטר ובמשקל 3000 טון נתמך על ידי שלושה תמיכות בטון בלבד. המבנה שלו דרש חישובים מורכבים. היציבות הזמנית (ה"כנפיים") שהוספו למשחקי האולימפיאדה נותקו לאחר מכן, שחזרו לבניין את הצורה הלקוטנית המקורית, מה שהוכיח את הגמישות שהושתלבה בפרויקט.

ההשפעה: בפנים נוצרת תחושה של נמצאים מתחת לסולע של גל ענק או קרחון, שבו אור שמש נעקף מהמים, משחק על הבטון המעוקל. זה לא רק אולם עם בריכות, אלא חוויה חללית, המחזקת את תחושת המים.

2. מגרש "אל-ווקרה" בקטאר (2022) — חרב ומורשת
פרויקט למונדיאל 2022, שנפתח כבר אחרי מותה, הוא דוגמה חשובה לעבודתה של חדיד בהקשר תרבותי ואקלימי.

מטאפורה-צורה: צורת המקלט והקיר החיצוני מתייחסת לדו — סירות ים עתיקות לציד דוחה, שנועדו לתפיסת תכשיטים. אבל חדיד מפסיקה מציטוט בוטה. היא מאבדת את הדמות, יוצרת צורה שנראית כמו חרב, מלאה רוח, או צדפה.

תשובה אקלימית: הצורות המעוקלות וההפרדה של המגרש מותאמות לאיור נטיף טבעי ויצירת צל, שהם קריטיים לאקלים החם. העיצוב מפחית את הצורך במזגן מלאכותי.

מיומנות הנדסית: הגג — מבנה חשוב של רשת חזקה, אחת הגגות הנפתחות הגדולות בעולם, עם קצה גלי והוספות שקופות. הם יוצרים משחק אור ייחודי בתוך הכדור.

3. מגרש "הלאומי החדש" בטוקיו (פרויקט 2012, בוטל) — אורגניזם ביומורפי
פרויקט נכשל שניצח בתחרות בינלאומית, אך בוטל בשל עליית התקציב, הוא אולי המדהים ביותר.

צורה: המגרש היה דומה לכובע אופניים או קרום של חרק ענק, עם קווים מעוקלים וטרמינלים המשתלבים במבנה, שנועדו להעלות את הקהל. הוא נראה כמו שהוא צומח מהאדמה, ולא כמו שהוא נמצא עליה.

תנועה כצורה: נתיבי התנועה של הקהל לא היו נסתרים בפנים, אלא נשארו בחזית בצורה של סולנים מעוקלים, שהפכו לאלמנט הביטוי העיקרי. הארכיטקטורה "הראתה" את תהליך פעולתה.

4. פרויקט מגרש "פ.ק. צ'לסי" (2015, לא יושם) — אינטגרציה אורבנית
פרויקט לשיפוץ סטמפורד ברידג', שהציג את הגישה של חדיד למגרש כחלק מהטקסטורה העירונית.

צורה: בניין עם צורות נוזליות, נושאות, המשלבות מלון, מוזיאון, מסעדות, גלריות סחר.

חידוש: המרכז המשותף, המונח מתחת לטריבונות, יכול לזוז בימים שאין משחקים, ולפתוח דרך למרחבים הציבוריים בפנים, ולהפוך את המגרש מעצום מבודד למרכז ציבורי כל הימים.

מורשת טכנולוגית והנדסית

עבודותיה של חדיד בתחום הארכיטקטורה הספורטיבית הפכו לקטליזטור להתפתחות טכנולוגיות:

עיצוב פרמטרי: צורות הקטורים המורכבות של המגרשים לא יכולות להיות מתוכננים ללא BIM-מודלים מתקדמים ואלגוריתמים פרמטריים, המקשרים גאומטריה, מבנה וחישובים אקלימיים.

יצור דיגיטלי: אלפי פנים חיצוניות יחודיות ואלמנטים של מסגרת ל"אל-ווקרה" ולAquatics Centre יוצרו באמצעות ייצור רובוטי לפי מודלים דיגיטליים.

פתרונות הנדסיים חדשים: המשרד שלה (ZHA) בשיתוף עם מהנדסים (לדוגמה, Arup) הרחיב תמיד את גבולות האפשרויות במבנים מפלדה ובטון, יוצר סיסטמות היברידיות.

ביקורת ואתגרים

תקציב וקושי. פרויקטיה של חדיד היו תמיד יקרים וקשים ליישום, מה שלעיתים היה סיבה לביטול (טוקיו) או ביקורת (קטאר).

תפקוד vs. צורה. כמה ביקורתנים האשימו אותה בכך שהיא מונעת את הפונקציונליות בטובת הצורה האמביציונית. אבל בפרויקטים מוצלחים (כמו Aquatics Centre) צורה ופונקציה נמצאו בסימביוזה עמוקה.

מסקאלה הומ
© elib.co.il

Permanent link to this publication: