ויזנטיזם (או ויזנטיניזם) — קונספט היסטוריוסופי וקולטורולוגי מורכב, המסמל סכום עקרונות, רעיונות ופרקטיקות שנחלקו מהאימפריה הביזנטית והשפיעו באופן בסיסי על מדינות ותרבויות שנמצאו בתחום ההשפעה שלה. זה לא רק אזכור לעבר, אלא מערכת חיה של קודים פוליטיים ועולם-הזהב, שממשיכה לעורר ריבים על עצמה ועל משמעותה. התופעה הוויזנטית ניתנת לניתוח דרך מספר מדדים משולבים.
וויזנטיזם כסינתזה אימפריאלית נוצרה על צירוף של שלושה יסודות:
המסורת הממשלתית הרומית (האימפריה): אוניברסליות, שלטון אבסולוטי של הווסילס (הקיסר) כמחבר החוקים העליונים והשופט, היררכיה ביורוקרטית מורכבת.
התרבות והשפה האליניסטית: היוונית כשפה של האליטה, הפילוסופיה, הספרות והתיאולוגיה, שמרה על החינוך האנטיקי.
הנצרות המזרחית: הדת כאבן יסוד של זהות והליגיטימציה של השלטון. הכנסייה והמדינה נחשבו כאורגניזם אחד — «סימפוניה של שלטונות», שבה הקיסר היה אחראי לרווחה הקרקעית, והפטריארך — להצלה הרוחנית.
עקרונות חשובים שיוצאים מהסינתזה:
הסקרליזציה של השלטון: הקיסר — לא רק שליט, אלא «חוק חי» (נומוס אמפיסיכוס) ונציג עליון של האל. שלטונו הוקדש על ידי הכנסייה דרך ההכתרה והשמנה. זה יצר את הרעיון של «מוסקבה — הרום השלישי של רומא» ברוסיה, שבו המלכים של מוסקבה ירשו את המשימה הסקרלית של ויזנטיה.
היררכיזם והצרמוניה: החברה והמדינה נחשבו כהשתקפות של ההיררכיה השמיימית. הצרמוניה המורכבת והמקובלת בארמון (האתיקט הוויזנטי) הייתה לא רק מנהג, אלא שפה של השלטון, שמציגה את יציבותה והסדר האלוהי.
אוניברסליזם אסכטולוגי: ויזנטיה חשבה על עצמה כאימפריה היחידה והאמיתית של העולם הנצרותי (האוקומנה), שמוכרחת לשמור על האמונה האמיתית עד לשובו של המשיח. זה יצר את התחושה המשיחית וההתכוונות המזעזעת לעולם החיצון (המערב הלטיני, האסלאם).
ההשפעה הוויזנטית התפשטה לא כל כך דרך כיבושים, אלא דרך התפשטות תרבותית ודתית.
ירשת ישירה:
האימפריה העות'מאנית: לאחר נפילת קונסטנטינופול ב-1453, הסולטאנים העות'מאנים לקחו רבים מהפרקטיקות המנהליות הוויזנטיות, הצרמוניה הארמונית והרעיון של האימפריה האוניברסלית, תוך שהם הוסיפו אותם לאסלאם.
הבלקנים ומזרח אירופה: העמים שאימצו את הנצרות מקונסטנטינופול (הבולגרים, הסרבים, הרומנים, הרוסים) למדו את הקנונים הוויזנטיים באמנות דתית, אדריכלות, ספרות ומחשבה פוליטית. הקירילית, שנוצרה על ידי המיסיונרים הוויזנטים קיריל ומפודי, הפכה לבסיס של הכתב.
הקבלה הרוסית — קוונטסציה של הוויזנטיזם: ברוסיה נמצאו הרעיונות הוויזנטיים את האדמה הפוריה. לאחר נישואין של יואן השלישי לסופיה פאלאוגוס ונפילת קונסטנטינופול, מוסקבה הכירה את עצמה כיורשת של ויזנטיה. הנזיר הפסקובר פילופי הגדיר את התיאוריה של «מוסקבה — הרום השלישי של רומא», שהפכה לבסיס האידיאולוגי של המדיניות הרוסית למאות. מכאן — המעמד הסקרלי של המלך/הקיסר, הסימפוניה עם הכנסייה האורתודוקסית, ההיררכיה של החברה, הרעיונות המשיחיים.
המונח «וויזנטיזם» הפך להיות מערכתי ולעתים קרובות שלילי בהיסטוריוגרפיה המערבית של עידן ההשכלה והפוזיטיביזם (א. גיבון, וולטר), שבה ויזנטיה נמצאה כמדינה דסטופית, רעלה, קשיחה, שנפנתה לעומת המערב הדינמי.
ברוסיה של המאה ה-19 הפך הדיון על הוויזנטיזם למרכזי להתמצאות.
ק.נ. ליונטייב (קונסרבטור): קיבל את הוויזנטיזם כ«קליפת קרח חייה» ששומרת על התרבות הנוצרית-סלאבית הייחודית מההשפעה המחסלת של הקדמה האירופית הליברלית. בעיניו, הוויזנטיזם — זה ההיררכיה, האסתטיקה, האסכטיזם וההתחברות ההגנתית.
ו.ס. סולובייב, המערבנים: הקריטיקו את הוויזנטיזם כמקור של הדסטופיזם, האובסקורניזם והנחיתות של רוסיה, רואים בו מכשול להתפתחות חופשית של האישיות והחברה.
האוורזיים (מאה XX): עיבדו את הוויזנטיזם כבסיס של«הציביליזציה הסימפונית» הייחודית של הרוסיה-אורסיה, שהיא שונה מהמערב ומהמזרח.
הקודים הוויזנטיים ממשיכים לחיות בתרבות ובפוליטיקה.
סמליות מדינית וטקס: האריה הדו-ראשי (החותם של ויזנטיה ורוסיה), הרעיון של הסימפ
© elib.co.il
New publications: |
Popular with readers: |
News from other countries: |
![]() |
Editorial Contacts |
About · News · For Advertisers |
Digital Library of Israel ® All rights reserved.
2024-2026, ELIB.CO.IL is a part of Libmonster, international library network (open map) Preserving Israel's heritage |
US-Great Britain
Sweden
Serbia
Russia
Belarus
Ukraine
Kazakhstan
Moldova
Tajikistan
Estonia
Russia-2
Belarus-2