קישור בין תנ"ך וברית החדשה באירוע חיתוך המולד: כיוון הגשמה כעלייה

אירוע חיתוך המולד (לקח. 2:21) הוא צומת תיאולוגי ייחודי, שבו תנ"ך וברית החדשה לא רק נפגשים, אלא נכנסים ליחס פרדוקסאלי של כיוון הגשמה-עלייה. המעשה הזה — לא רק אירוע שגרתי בילדותו של ישו, אלא הצהרה תיאולוגית קודמת, שחושפת את ההמשכיות והחדשות הקיצונית של התגלות הנוצרית. דרך זה מתפוססת תוכנית המשימה של ישו: לא להשמיד את החוק, אלא להגשים אותו באופן שיפתח את המציאות החדשה של הברית.

1. חיתוך המולד כסמל הברית הישנה והמשבר שלה.

חיתוך המולד בתנ"ך (ברית מילה) נקבע כסמל נצחי של הברית בין אלוהים ואברהם (יהושע 17:9-14). הוא היה מייצג:

השתייכות לעם הבחור, «חתימה פיזית» באוכלוסייה.

חובה לשמור על כל החוק (גל. 5:3).

סמל של ההפרדה (מעמים לא מבורצים) וההקדשה לאלוהים.

אך במאה הראשונה לספירה, בסביבה היהודית, גדלה ההבנה שסמל חיתוך המולד, ללא שינוי פנימי, חסר. נביאים כבר דיברו על «חתוך הלב» (דברים 10:16, ירמיה 4:4). כך שהטקס נכלל בתוך מתח פנימי בין הכתוב והרוח, הסמל החיצוני והמציאות הפנימית.

2. ישו כ"סוף החוק" (רומ. 10:4) דרך כל הגשמה שלו.

בהכנסה לתוך ההקשר הזה, חיתוך המולד מקבל מספר שכבות של משמעות:

מעשה של ציות מושלם וכנוזיס: ישו, שנולד "תחת החוק" (גל. 4:4), לוקח על עצמו בהתנדבות את הנטל של החוק. זהו הביטוי האולטימטיבי של צנע (כנוזיס): בן האל, שנולד באדם, נכנס לתחתית ההתנהגות, שניתנה לאנשים. הוא לא שם את עצמו מעל החוק, אלא עובר דרכו לגמרי. בכך הוא מאשר את הקדושה והמקוריות של החוק, אך בו במקום, הוא שם אותו בתלות באישיות שלו.

כיוון הגשמה כסיום ומלאי: ישו מגשים את החוק לא בצורה רקטית, אלא בתוכן. אם ליהודי, חיתוך המולד היה סמל של כניסה לברית, עבור ישו, שהוא בעצמו המקור והיעד של הברית, המעשה הזה הופך לסמלי של «חתימה» של הסולידריות שלו עם האנושות. הוא ממלא את הטקס העתיק בתוכן חדש, חריזולוגי. החוק, שמוגשם על ידי הבן האלוהי, מגיע לקיצוניות שלו ולכן, נגמר כמערכת להצלה, ומעביר מקום לחסד.

עובדה מעניינת: הבן אוגוסטין, במחלוקת עם הפלאגיאנים, השתמש באירוע חיתוך המולד כאיגרת לטעם החושק של החסד בהצלה אף בתנ"ך. הוא הצביע על כך שישו, שלא היה אשם, לא היה זקוק לחיתוך המולד עבור סליחה (יעדו — סליחה לחטא העולם הראשון לפי ההסברה היהודית). כך שהוא לקח אותו עבורינו, כדי להראות שההצלה היתה תמיד עניין של חסד ולא רק של כיוון החוק. כך שהאירוע משמש כגשר בין שתי הבריתות בהבנתו של המכניזם של ההצלה.

3. תכנות הברית החדשה: מגוף לרוח.

האפוסטול פאולוס נותן פירוש תיאולוגי ישיר של האירוע, יוצר גשר לתפאורות הברית החדשה:

«חיתוך המולד של ישו» כהשקעה (קול. 2:11-12): פאולוס קורא להשקעה הנוצרית «חיתוך מולד, חיתוך לא ידי, הסילוק של הגוף העוול, חיתוך ישו». חיתוך המולד בתנ"ך, שהיה סמל של ההשתייכות האתנו-דתית, היה תכנית של ההשקעה הנוצרית — ההשקעה, שמסיר את החטא ומחבר את האדם לישו. דם, שהושקע בחיתוך המולד של תינוק ישו, הוא הדם הראשון של התקופה החדשה, המקדים את דם הצלב.

מסמל של בחירה אתנו-דתית לסמל של אמונה: חיתוך המולד, שהיה סמל של בחירה אתנו-דתית, משתנה להשקעה, שהיא סמל של אמונה, פתוחה לכל העמים. ישו, שקיבל את חיתוך המולד, מאשר את המעבר לצורה אחרת, גלובלית. הוא עצמו הוא אלו שאליהם «נלבשים» בהשקעה, ללא קשר למוצא (גל. 3:27-28).

4. שם: מכיוון הגשמה של הבטחה להופעתו של המושיע.

באותו היום, לתינוק נתנה שם "ישו" (ישוע — "יהוה יושע"). זה מקשר את האירוע למסורת הנבואית של תנ"ך:

השם מציין את ההגשמה של הבטחות המשיחיות על המושיע.

הופעה לעולם של אלו ששמם נבוא עליהם. כך שחיתוך המולד הופך לרגע של קריאה ציבורית, על פי החוק, של אותו, שהוא העיקר של הברית החדשה.

5. הגשמה בתפילה: תאמר קול תפילה.

בשיר הטרפה של החג, נאמר: «על כסא עם עין האש שבשמיים, ישבת עם אביך, הבלתי-התחיל, ועם הרוח האלוהית, ועם האלוהי שלך, נתת להיות נולד לאדמה מעלה, ישו, בתינוקה של הבת החסרת נישואין, של אימך; בגלל זה, נחתחת עליך, כאדם שנולד ביום השמיני. תהילה לחכמה שלך, תהילה לראייתך, תהילה להתנחתך, אדון האהבה. כאחד, אדון האהבה». כאן מדגישים את ההתנחת (ההתנחת) ההתנדבותי של אלוהים, שקיבל את החוק האנושי, שהוא התחברות של הבריתות: אלוהים של הברית הישנה, "שיושב עם האב" — הוא אלוהים שהפך לאדם בברית החדשה.

6. נקודת מחלוקת: תשובה ליהודים-נוצרים וגנוסטים.

בכנסייה הקדומה, חג זה היה גם במובן פולמי:

ליהודים-נוצרים, שהתנגדו לחיתוך המולד כחובה לכל המאמינים, האירוע הזה הראה: ישו גישם את החוק, ולכן, לא נדרש להשגיח על השמירה על החוק באופן רקטי על ידי יהודים שמקורם בעמים.

לגנוסטים, שהתנגדו לממד החומרי של גוף ישו, זה היה ראייה לאמיתות ההתממשות שלו ולקבלתו של ישו את כל הממדים של טבעו האנושי, כולל החובה לחוק.

סיום.

קישור בין תנ"ך וברית החדשה באירוע חיתוך
© elib.co.il

Permanent link to this publication: