במצב בו האם מפגיעה באופן שיטתי בתקשורת בין הבת לאב ומתעלמת מההחלטה של בית המשפט, התנהגות הילדה הופכת לסימן מפתח לעומק הקונפליקט הפסיכולוגי והטכ�ניקות המניפולטיביות המיושמות. זה לא רק מסובך ביומיום, אלא מודל של פיתוח של "משולש קרפמן" (רודף-קורבן-מושיע) במשפחה שבה הילדה נאלצת לאגף את תפקיד הקורבן או החפץ. תבניות ההתנהגות של הבת תלויות בגילה, באורך ובעוצמה של הקונפליקט, ובאסטרטגיות המיושמות על ידי האם עבור יצירת דמות שלילית של האב.
בגיל זה נוצרת הקשר הבסיסי של הילד. ההודעות המונחות של האם («האב רע, אבל עלינו להיפגש לפי ההחלטה של בית המשפט») גורמות לדיסוננס קוגניטיבי.
התנהגות טיפוסית: הילדה עשויה להראות יחס דו-מוטבל. בתחילת הפגישה — שמחה, עלייה ברגש, אבל עם אלמנטים של חשש. היא עשויה להסתכל לאחור, כאילו מבדקת את התגובה של האם הבלתי נראית, או לשאול שאלות בדרך שלה: «האם אתה באמת השליך אותנו?». עשויה להיות להם תגובות פסיכוסומטיות (כאב ראש פתאומי, חוסר רצון) כיציאה בלתי מודעת מסיטואציה של לחץ. לאחר הפגישה עשויה להיות להם תכונות, כמו קפריזות, ישנות גרועה.
דוגמה: ילדה בת 5 שמתקשה בפתאומית במהלך הטיול עם האב ואומרת: «האם אמרה שאסור לנו לאכול גלידה, אחרת נחלה». כאן נראה ישירות האינטרוקציה של ההשקפה של האם, שמשמשת לשליטה עקיפה.
בגיל זה נוצר הבנה של נורמות וחוקים, ומגיעה הפחדה להפר צוואת חשיבות גדולה (האם). מתחיל לפעול מנגנון לויאליות מוכרחת.
התנהגות טיפוסית: ההתנהגות עשויה להיות מגושמת, רגילה. הילדה עושה דברים «נכונים», אבל ללא תערובת רגשית. היא עשויה לסרב להראות סימני חמלה (חיבוק, לחיצה ביד), כדי «לא להעביר» את האם. תקרא תגובות שיפוטיות, שלמדו כמנטרה: «לא מעניין אותי איתך», «בבית של אמא יותר טוב». אך במשחקיה או בציוריה עשויה להסתכל על רגשות חיוביים מדוכאים.
עובדה מדעית: פסיכולוגים (א. ורגה, י. פטרובה) מציינים שבגיל זה, בתנאי קונפליקט, לעיתים קרובות נצפה התנהגות סימפטומטית: ירידה בביצועים, אנורזיה, אגרסיה בבית הספר כפרויקציה של לחץ פנימי לא מעובד.
התנהגות טיפוסית: ישנם שני סצנריות.
סצנריות של התרחקות: הילדה עשויה לאמץ לגמרי את המיקוד של האם, להפגין התעלמות פתוחה, סרב להיפגש, הצהרות על כך שתפנה לבית המשפט על ביטול התקשורת. זהו תוצאה של עיבוד פסיכולוגי ארוך (תכנון), שלעיתים קרובות תואם לקריטריונים של סינדרום ההתרחקות של הורים (PAS) של ר. גארדנר.
סצנריות של התנגדות סמויה: הילדה עשויה להילכת סודית עם האב (דרך רשתות חברתיות, טלפון), אבל במפגשים פיזיים בנוכחות האם או אנשים באמונה שלה, להפגין קרות, כדי להמנע מקנסות. זה מוביל ליצירת זהות כפולה ורמה גבוהה של חרדה.
ללא קשר לגיל, סדרה של תגובות של הילד ישירות מעידה על השפעה מניפולטיבית חיצונית:
ביטויים מלמדים וצורות ביטוי: שימוש בביטויים מבוגרים, חוקיים או שיפוטיים, שלא מתאימים לגיל («אתה פוגע בגבולות שלי», «האם תגיש תביעה לגבי תשלומי נזקים», «ההתנהגות שלך דסטרוקטיבית»). זהו ציטוט ישיר של ההשקפות של האם.
חשש לאבד אהבת האם: הצהרות עקיפות: «אם אשחק איתך, האם תהיה עצובה», «האם אמרה שאני לא אוהבת אותה, אם ארצה לבוא אליך».
תנהגות רגרסיבית לאחר הפגישות: שינוי פתאומי במצב הרוח של הילדה מיד לאחר שחזרה לבית האם — סגירות, בכי, אגרסיה. זה עשוי להיות תוצאה של לחץ עבור המעבר, או הדגמה של האם ל"התנהגות נכונה" לעבור את האב, כדי להרוויח אישור.
סרבנות לקחת מתנות או "פיקוח" עליהן: הילדה עשויה לסרב לקחת מתנות מהאב או להעביר אותן לאמה עם שובה, שמסמלת סרבנות ל"אהבת הרעה" שלו.
ההתנהגות הממושכת בסיטואציה כזו יוצרת אצל הילדה:
הפרעות דיכאוניות-טראומתיות: קונפליקט תמידי של לויאליות פוגע במשאבי הרגשיים.
מודל יחסים מעוות: נרכש תבנית של מניפולציה, שנאה והתעלמות מהחוק כנורמה לפתרון קונפליקטים.
הפרעה בהתפתחות הזהות: דיכוי חל
© elib.co.il
New publications: |
Popular with readers: |
News from other countries: |
![]() |
Editorial Contacts |
About · News · For Advertisers |
Digital Library of Israel ® All rights reserved.
2024-2026, ELIB.CO.IL is a part of Libmonster, international library network (open map) Preserving Israel's heritage |
US-Great Britain
Sweden
Serbia
Russia
Belarus
Ukraine
Kazakhstan
Moldova
Tajikistan
Estonia
Russia-2
Belarus-2