תופעת «חסר אבות» המוסדית: פעולות סמויות של בית הספר ואסטרטגיות התנגדות משפחתיות

הקדמה: מדיניות לא מודעת כצורה של פער מגדרי

הבעיה של «המדיניות שמכוונת לחסר אבות» בבית הספר נדירה שמוצגת בצורה של הוראות רשמיות. יותר פעמים מאחרות, זהו שילוב של פעולות לא פורמליות, דפוסי תקשורת ומבנה ארגוני, שמפרידים או מצמצמים באופן שיטתי את תפקיד האבות בתהליך החינוכי. «תכנית לימודית סמויה» (hidden curriculum) זו מעבירה סטריאוטיפים מגדריים ישנים, שבהם הטיפול והקשר עם בית הספר הם זכות של האם, והאב משמש רק כמוסד סיוע, כלכלי או דיסציפלינרי. פעולה כזו פוגעת לא רק באבות, אלא גם בילדים, ומחזקת סטריאוטיפים מגדריים ומעידה על ילד שנלקח ממקור חשוב של תמיכה.

ניתוח מכונות ההפרדה: כיצד זה עובד בפועל

תקשורת מגדרית:

יעד ההודעות: כל משלחות כלליות (יומן אלקטרוני, צ'אט, הודעות) מופיעות בגון נשי: «יקירות האמהות!», «יקירות האמהות!». אפילו אם היעד הוא כללי, התמונות על אתר בית הספר וברשתות החברתיות מתארות כמעט אך ורק אמהות באירועים.

שפת תקשורת «אמהית»: בפגישות הורים ובשיחות אישיות, מורים משתמשים לא מכוונים בלקסיקה ונושאים שקוראים לניסיון האימהות («אתן כמו אמא יודעת…», דיון בקטגוריות «להניח-להלביש-להשכיב»), שעלולים להשאיר אבות, שהניסיון ההורי שלהם מתועד בדרך אחרת.

מחסומים ארגוניים על פי זמן ופורמט:

זמן הפגישות והאירועים: קביעת מפגשים חשובים ביום עבודה באמצע היום (14:00-16:00) פוגע ברוב האבות שעובדים בשיטת תזמון קלאסית. זה לא כדי להתעלם, אלא תחזוקה שמתבססת על מודל «אבות עובדים – אמהות לא עובדות».

פורמטים של תעשייה: בית הספר מציע לאבות להשתתף רק בפעילויות «גבריות»: סדרה, חגיגת ספורט, «הגנה» של פרויקט. ישנן פעמים רבות להזמנה להשתתף בדיונים שוויוניים על תכניות הלימוד, האקלים הפסיכולוגי, תוכניות הפיתוח.

שגיאות קוגניטיביות של מורים:

אפקט הציפייה: כאשר המנהל או המורה רואה אב על הדלת, הם עשויים לשאול: «והאם?», או «האם האם יודעת?», תוך ניחוש שהאב אינו מקור מידע או החלטות מלא כוללות.

הצגת מוטיבים: פעילות האב עשויה להיחשב כספקולטיבית או יתר. אם האב שואל לעיתים קרובות שאלות — הוא «מתמרד», אם לעיתים רחוקות — «לא מעורב». לאמהות, ההתנהגות הדומה נחשבת כ»מעורבת» או «מוטעית».

עובדה חשובה: מחקר שנערך ב-2020 במספר אזורים ברוסיה, הראה שב-83% מהמקרים, הקשר בצ'אטים של בית הספר ובמלאי הטקסטים נכתב בשם האם. אפילו כאשר הוזכרו שני הורים, השיחה המקורית היתה לאמה.

תוצאות לסביבת החינוך ולהתפתחות הילד

לילד: מקבל מודל מגדרי מוטעה, שבו האב נמצא במרחק מהטיפול והחינוך. זה עשוי להשבית את הכוח האב, ולייצר דעה שבית הספר הוא «לא דבר גברי». לבנים, במיוחד ממשפחות לא מלאות, העברה החיובית של המודלים הגבריים של ההשתתפות בחיי בית הספר מצמצמת את רוחב האסטרטגיות ההתנהגותיות.

לאב: מתפתחת «חוסר יכולת מלמדת» — האב מסכים פנימית לתפקיד המגדרי המגופל, נמנע מלהיות פעיל באופן רצוני, כדי להמנע מבידוד או תחושת חוסר נוחות.

לבית הספר: מאבד משאב חזק. מחקרים (למשל, מחקר מטא-אנליזה של מק'קייב ואחרים, 2020) מראים שההשתתפות של האבות מתקשרת בחיוב להישגים האקדמיים של הילדים, ההתאמה החברתית שלהם והורדת בעיות התנהגותיות, בעיקר בבנים.

אסטרטגיות להתגברות: מפעולות אישיות לשינויים מערכתיים

רמה 1: אסטרטגיה אישית ומשפחתית

התנהגות פעילה: לאב צריך להבהיר עצמו כמקשר שווה זכות (מהרגע שהוא נכנס לבית הספר, לגן) ולהודיע בכתב למורה הכיתה ולהנהלה שכל ההודעות צריכות להיות שכפולות לו, לציין את עדפותיו לכאן של תקשורת. לקחת מקום בצ'אט ההורים לא כצופה פסיבי, אלא כמשתתף פעיל.

קידוח יישום תקשורתי: לא לחכות להזמנה. להתייעץ עם המורים בעצמו, להגיע לפגישות, לשאול שאלות בצ'אט. לפסל שאלות לא «מחשש», אלא מעניין ומומחיות: לא «למה יש לו ציון דחיינות?», אלא «איך נוכל לעזור לו להתמודד עם הנושא הזה? מה משאבים ממליצים לנו?」.

יצירת «מודל אבות» חדש: להציע את המומחיות שלו לשיעור או פרויקט, להיות היוזם והמארגן של אירוע שלא נעשה רק על ידי «כוח גופני» (למשל, טיול למפעל שלו, שיעור על ידע כלכלי לכיתה, עזרה ביצירת מרכז מדיה לבית הספר). להראות בפועל שהאב יכול להשקיע בבית הספר לא רק בשר, אלא גם באינטליגנציה, יכולות ארגוניות, יצירתיות.

רמה 2: פעולות קבוצתיות ודיאלוג עם בית הספר

יצירת קבוצה של אבות-חסידים: אפילו 2-3 אבות פעילים בכיתה או בבית הספר יכולים ליצור מספר מספיק עבור שינויים. ביחד, הם יכולים:

לבקש בצורה מכובדת ונחרצת מההנהלה לשנות את הלקסיקה המגדרית-נייטרלית בתקשורת הרשמית («יקירות ההורים והנציגים החוקיים!»).

להציע פורמטים אלטרנטיביים וזמנים לפגישות (למשל, לקיים אחת הפגישות ברבעון בערב או בבוקר שבת; ליצור מנהג של 15 דקות של
© elib.co.il

Permanent link to this publication: