דברים על פטורגן Candida auris, שארגון הבריאות העולמי (WHO) הכניס לרשימת הפטורגנים המייצגים איום קריטי.

הנה ניתוח נקודתי של המצב, באופן של מאמר מדעי-פופולרי.

פטורגן סופרג'יבי Candida auris: מגפה בלתי נראית, צומחת באירופה

המונח «פטורגן סופרג'יבי» מתייחס לפטורגן דוחי-פטריות Candida auris שמציג עמידות מדאיגה לרוב כל התרופות האנטיפטורגניות הקיימות. מאז שתואר לראשונה בשנת 2009 (נמצא בשריר האוזן של חולה ביפן, ממנה קיבל שמו «auris» — אוזן), המיקרואורגניזם התפשט במהירות בכל העולם, והפך לאחד מהזיהומים המסוכנים ביותר בתוך בתי חולים. באירופה, עם אוכלוסייה צפופה וזרמים מהגרים פעילים, התפרצויות של C. auris נרשמות יותר ויותר, מציתות דאגה בקרב אפידמיולוגים ורופאים מצפים.

הסכנה הייחודית והעמידות של הפטורגן

התכונה העיקרית של Candida auris, העושה אותה «פטורגן סופרג'יבי», היא עמידות רפואית. רבים מהשטמים מציגים עמידות לשלושה כימיות עיקריות של תרופות האנטיפטורגניות (אזולים, אכינוקנידים ופוליאנים), מה שמקשה, ולפעמים עושה בלתי אפשרי, את טיפול הזיהום. בנוסף, הפטורגן עמיד בסביבה החיצונית. בניגוד לקרוב המפורסם יותר, Candida albicans, C. auris יכול לשרוד לאורך זמן ארוך על פני כלים בחדרי בתי חולים (רהיט, ציוד, קירות), עמיד לפעולה של רבים מהחומרים החיטויים הבסיסיים שמבוססים על ציאנידים רב-חלקיים ויכול להיעבר לא רק מאדם לאדם, אלא גם דרך עצמים מזוהמים.

קבוצות סיכון והתמונה הקלינית

לאדם בריא עם מערכת חיסון לא מפגעת, Candida auris, בדרך כלל, אינה מייצגת איום חמור. הקבוצה העיקרית של הסיכון מורכבת מחולים חולים באופן קשה בבתי חולים:

• חולים ביחידות ריפוי נמוך ויחידות טיפול נמוך.

• אנשים עם מערכת חיסון מחוסלת (לאחר טיפולים כימותרפיה, השתלת איברים, עם HIV).

• חולים עם קטטרים רבים או חולים שנמצאים תחת נשימה מכנית.

• חולים עם מחלות כרוניות, כמו סכרת.

הפטורגן יכול לגרום לזיהומים פולשניים, כולל קנדידמיה (זיהום דם), זיהומי פצעים ואוטיטים. תמותה בזיהומים פולשניים, שגורמים להם C. auris, נעה בין 30% ל-60%, אך חשוב לציין שהמספרים האלה תלויים בעיקר בעוצמת המחלה המקורית של החולים המושפעים.

גורמים להתפשטות המהירה באירופה

ההתפשטות של «הפטורגן הסופרג'יבי» ביבשת אירופה נגרמת מכמה גורמים משולבים. תפקיד מפתח משחקים נסיעות גלובליות והגירה, שמסייעות בהעברה סימפטומית של הפטורגן מאזורים שבהם הוא מקומי. חוסר יעילות של שיטות של שליטה נגיפית בחלק ממוסדות הבריאות, במיוחד בתנאים של עומס, יוצרים תנאים מושלמים להתפרצויות. בנוסף, השימוש הרחב ולפעמים לא מנומק בשימוש בתרופות אנטיפטורגניות ברפואה ובחקלאות יוצר דחק סלקטיבי, שמסייע בהישרדות ובהתרבות של השטמים שיש להם עמידות.

אמצעי התנגדות ואסטרטגיות להכחשה

המלחמה נגד Candida auris דורשת גישה משולבת ברמה הלאומית והבינלאומית. אסטרטגיית ההכחשה כוללת:

1. חיזוי אפידמיולוגי מחודד: זיהוי מהיר והפרדה של חולים נשאים או נגועים.

2. שליטה נגיפית קפדנית: שימוש בחומרי חיטוי שיש להם יעילות מוכחת נגד C. auris (לדוגמה, מבוססים על כלור), טיהור חדרים וציוד.

3. סקר חולים: ניסויים על חולים שנכנסים מקבוצות סיכון או מאזורים שבהם נרשמו התפרצויות.

4. פיתוח תרופות חדשות: השקעות במחקרים וביצירת כימיות חדשות של תרופות אנטיפטורגניות, לכאורה ללא עמידות.

לכן, ההתפשטות של Candida auris באירופה מייצגת מגפה שקטה, אך מסוכנת ביותר, שמאתגרת מערכות הבריאות. ההצלחה במלחמה נגדה תהיה תלויה בפעולות מתואמות, תקציבים נאותים ובקרה קפדנית של פרוטוקולים לבטיחות נגיפית, כדי למנוע את הפיתוח של בתי חולים למרכזים של זיהומים סוכנים למוות.

Permanent link to this publication: