מושג "רכישת כספים אנושיים": התפתחות התיאוריה, מתודולוגיה של מדידה והביקורת הנוכחית

רכישת כספים אנושיים - זה מושג כלכלי שמביט בסך כל הידע, המיומנויות, הכישורים, הבריאות והמוטיבציה של הפרט, שניתן להשתמש בהם ליצור ערך כלכלי ושדרושים תשלומים להקמתם ולהתפתחותם. זה לא רק מטפורה, אלא קטגוריה אנליטית קשיחה ששינתה באופן רדיקלי את ההיבט של האדם בצמיחה כלכלית.

התפתחות התיאוריה: מכספים פיזיים למודעים

ישוב הרעיון ניתן למצוא אצל אדם סמית', שב"עושר העמים" (1776) כלל "היכולות הנרכשות והמועילות של כל תושבי המדינה" במרכז הכסף. אבל כתיאוריה מלאה היא נוצרה בשנים השניות של המאה ה-20 תודות לעבודות של שלושה זוכי פרס נובל:

תיאודור שולץ (שנות ה-60) הציג את המונח במסחר המדעי, בהתייחסות לשיקום הכלכלי של גרמניה ויפן אחרי המלחמה. הוא הראה שצמיחתם המהירה לא יכולה להיות מוסברת רק על-ידי צבירת כסף פיזי; תפקיד מפתח ניתן לידע, הבריאות והכישורים של האוכלוסייה — רכישת כספים אנושיים.

ג'רי בקר (1964, "רכישת כספים אנושיים") נתן לתיאוריה הסבר מיקרו-כלכלי. הוא חקר את השקעות בחינוך, הכשרה מקצועית ובריאות כשקעות שמביאות תשואה עתידית בצורה של שכר גבוה יותר. בקר חישב את תקן התשואה של החינוך, והראה את יעילותה הכלכלית הגבוהה.

רוברט לוקאס (שנות ה-80) השלים את רכישת כספים אנושיים במודלים של צמיחה אנדוגנית. הוא טען שהצבירה שלו (בעיקר דרך למידה וחדשנות), ולא גורמים אקסוגניים, היא המניע העיקרי של צמיחה כלכלית ארוכת טווח.

בדרך זו, האדם הפסיק להיות "משאב" פסיבי והפך להיות שחקן פעיל, בעל כסף שדורש השקעות ומביא דיבידנדים.

מבנה וסוגים של רכישת כספים אנושיים

התיאוריה מבדילה מספר מרכיבים משותפים:

כסף קוגניטיבי: ידע ומיומנויות פורמליים שמקבלים דרך חינוך (כללי, מקצועי, גבוה).

כסף לא קוגניטיבי (התנהגותי): "מיומנויות רכות" (soft skills) - תקשורת, אחריות, אינטליגנציה רגשית, יכולת לעבוד בצוות. חקירותיו של ג' י. הקמן הראו שהשקעות בהתפתחות מיומנויות לא קוגניטיביות בילדות המוקדמת נותנות את תקן התשואה הגבוה ביותר (עד 13% שנתיים).

כסף בריאות: בריאות פיזית ונפשית, המגדירה יכולת, עמידות ומשך חיים. השקעות בבריאות, תזונה, ספורט מגבירות ישירות את הנכס.

כסף חברתי ותרבותי (בהגדרה מרחיבה): קשרים, אמון, נורמות וערכים תרבותיים שמקלים על שיתוף פעולה ומורידים עלויות עיסקאות.

שיטות מדידה: מהערכים המסחריים לאינדקסים

מדידת רכישת כספים אנושיים היא בעיה מתודולוגית מורכבת. הגישות העיקריות:

הערכה מסחרית (שקעה): מעריכה את ההשקעות הנרכשות בחינוך, בריאות והגירה. נפוצה בסטטיסטיקה של מדינות רבות.

הערכה כספית (קפיטליזציה של ההכנסות): מעריכה את הערך הנוכחי של כל ההכנסות העתידיות של הפרט. השיטה של ג'ורג'נסון-פראומן נמצאת בשימוש נרחב בארגון לשיתוף פעולה ובבנק העולמי.

אינדקס: אינדקסים סינטטיים, המקשרים שנים לימוד, תוצאות PISA, תקוות חיים. אינדקס הרכישת כספים אנושיים של הבנק העולמי צופה על יכולת העבודה של הילד שנולד היום, בסקאלה של 0 עד 1.

עובדה מעניינת: לפי הערכות של הבנק העולמי, ערך רכישת כספים אנושיים של העולם עולה פי 4-5 על ערך כל הכסף הפיזי (בניינים, ציוד) ומשאבי טבע. במדינות מפותחות, חלקו הוא 70-80% מהעושר הלאומי.

ביקורת והגבלות התיאוריה

למרות ההשפעה שלה, תיאוריה של רכישת כספים אנושיים נתונה לביקורת קשה:

רדוקציה וקומודיפיקציה. הביקורנים (למשל, מ. סנדל) מציעים שהקונספציה הופכת את האדם ל"נכס" שניתן להופך למופיע, וחינוך ובריאות לכלים לניצול רווח, מבלי להשאיר את ערכם המהותי.

הזלזול של ההקשר החברתי והאי שוויון. התיאוריה לעתים קרובות מזלזלת את תפקיד המבנים החברתיים, דיסקרימינציה ואי שוויון נוצר על-ידי מורשת, תוך חשיבה שהשקעות תמיד מבטיחות תשואה. בפועל, תשואה מהחינוך נשנה באופן גדול בהתאם לקספים החברתיים והמורשת.

בעיה של "תפקיד האות". "תיאוריה של הסינון" (מ. ספנס) טוענת שהתעודה היא לא רק סימן לעבודות המיומנויות, אלא סימן למעבד לקהל של מיומנויות טבעיות ודיסציפלינה של העובד.

שאלות אתיות של מדידה. הנסיונות להעריך "ערך" האדם או "תשואה" שלו מעלים דילמות אתיות מורכבות.

מגמות עכשוויות: מהפרט להקבוצה ולכסף דיגיטלי

כיום, הקונספציה מתפתחת בכיוונים חדשים:

כסף אורגניזציוני ואינטלקטואלי. המיקוד עובר מהפרט לידע הקבוצתי, תרבות החברה, פטנטים ובסיסי נתונים כצורות כסף של החברה.

כסף רכישת כספים אנושיים דיגיטלי. מיומנויות עבודה עם נתונים, AI, ביטחון רשת וידענות דיגיטלית הופכות למרכיב חיוני.

כסף התאמה. בתנאי חוסר יציבות, הערך של היכולת ללמוד תמיד ולהתאים מחדש (reskilling).

מסקנה: כסף שאנו נושאים
© elib.co.il

Permanent link to this publication: