המדינה המסוכנית ביותר על פני האדמה: חיפוש קריטריונים אובייקטיביים לתחושה סובייקטיבית

הקדמה: בעיה של מדידת «הסוכנות»

להגדיר את המדינה המסוכנית ביותר על פני האדמה היא משימה מתודולוגית מסובכת, כי «הסוכנות» (או רמת האושר, השמחה, האפקטיביות החיובית) היא קטגוריה סובייקטיבית ותלויה בתרבות. אך מחקרים מודרניים בתחום הפסיכולוגיה החיובית, הסוציולוגיה והכלכלה מציעים מספר מדדים אובייקטיביים ומבצעים מדידות גלובליות תדירות, המאפשרות יצירת רשימה מדעית. בראש רשימות אלו, במשך שנים, נמצאות תמיד מדינות צפון אירופה, בראשן פינלנד, שמובילה את דו"ח האושר העולמי (World Happiness Report) מ-2018. אבל האם זה סינון של «הסוכנות»? ננסה להבין.

קריטריונים חשובים ומתודולוגיה

דו"ח האושר העולמי, המופיע תחת החסות של האו"ם, מתבסס על נתונים מסקרים גלובליים של Gallup World Poll ומעריך מדינות לפי שש משתנים חשובים:

1. תמ"ג לנפש (רווחה כלכלית).

2. תמיכה חברתית (נוכחות של אנשים קרובים שעליהם אפשר לסמוך).

3. חופש חיים.

4. תפיסת השחיתות (אמון במוסדות).

פינלנד ומדינות סקנדינביות אחרות (דנמרק, איסלנד, שבדיה, נורווגיה) נמצאות בראש רשימה זו באופן קבוע. אך זה יותר מבטא סיפוק מהחיים, רווחה ויציבות חברתית, שניתן לכנותם «אושר עמוק, שקט», במקום «הסוכנות» מיידית.

מיוחדויות תרבותיות בביטוי «הסוכנות»

אם נחשוב על «הסוכנות» כביטוי חיצוני, דרך פרועה של שמחה, התמונה משתנה.

• אמריקה הלטינית: מדינות האזור הן (קולומביה, מקסיקו, ברזיל, קוסטה-ריקה) מצואות במקומות גבוהים בדירוגי ההתרגשות החיובית לפי סקרי Gallup, למרות שיש להן תוצאות נמוכות יותר בתמ"ג ובביטחון. כאן מעריכים הקשרים חברתיים, הפרועות, והיכולת ליהנות מהרגע (fiesta, קרנבלים, ריקודים). קוסטה-ריקה אף פופולריזה את הקונספציה «pura vida» («חיים טהורים») כפילוסופיה של שמחה וחופשיות.

• ניגריה: לעתים קרובות נמצאת בראש דירוגי ההתרגשות החיובית, מראה תחזקות ואופטימיות של האוכלוסייה בנוכחות קשיים אובייקטיביים. זה מצביע על תפקיד האופטימיות התרבותית והקפיטל החברתי.

תופעת פינלנד: אושר ללא חיוך

פרדוקס האושר הפיני הוא שהוא לא מביע עצמו בשמחה מפורשת. נורמות התרבות כאן מעריכות רגיעה, פרטיות, מתינות וsisu - צורה מיוחדת של סטואיקה, עקשנות וכוח פנימי. הפינים שמחים לא בגלל שהם צוחקים כל הזמן, אלא בגלל שהם חיים בחברה עם רמה גבוהה של אמון, נפרדות חברתית נמוכה, הזדמנויות שוות ו�ישה לטבע. ה«שמחה» שלהם - חוסר לחץ כרוני, לא איוריה יומית. טרדיציות הפינים המפורסמות כמו «הישיבה השמחה על הספסל עם בירה או שחייה במים הקרים אחרי סאונה - צורות של שמחה רגועה, תודעתית, כמעט מדיטטיבית.

מועמדים אלטרנטיביים והטיעונים שלהם

• בהוטן: מדינה שאימצה «ערך האושר הלאומי (GNH) במקום תמ"ג כמטרה לפיתוח. כאן, האושר והמצב החיובי הם נושא של מדיניות ציבורית, המעודדת שוויון בין פיתוח חומרי ורוחני, שמירה על תרבות וסביבה.

• הולנד ושווייץ: נכנסות באופן קבוע לעשירייה העליונה של דירוגי האושר. הסוד שלהם - בשילוב של פריחה כלכלית, חופשים אישיים, טולרנטיות ומערכת חברתית מפותחת. הקונספציה ההולנדית «gezelligheid (נוחות, אטמוספירה של תקשורת נעימה) - מרכיב עיקרי של רווחה המקומית.

• ניו זילנד: תוצאות האושר הגבוהות שלה קשורות לקרבתם לטבע, תודעה חברתית מפותחת והיררכיה חברתית פחות קשה.

עובדות מעניינות ומחקרים

• נתוני ניורוביולוגיה מראים שהגנטיקה (30-50%) משפיעה על התחושה הסובייקטיבית של אושר, אך התנאים החברתיים והכלכליים יכולים לדכא או לחזק את ההטייה הזו.

• מחקרים של הפסיכולוגיה החיובית של מרטין סליגמן מבדילים בין «אושר יצירתי (מההישגים) ו^«אושר הדוניסטי (מהעונגים). מדינות צפון אירופה חזקות בראשון, לטינו-אמריקניות - בשני.

מסקנה: לא מדינה, אלא תנאים

לכן, המדינה המסוכנית ביותר - לא מושג גאוגרפי, אלא מערך של תנאים חברתיים-כלכליים ותרבותיים המגבירים את ההזדמנויות לרווחה האנושית. אם נחשוב על «הסוכנות» כרווחה עמוקה, תחושת בטחון וחופש, המדינה המ
© elib.co.il

Permanent link to this publication: