היפותזות על הופעת היבשות: ממיתוסים לטקטוניקת הלוחות

הקדמה: התפתחות ההבנה על מראה הארץ

מקורם של היבשות — אחד מהשאלות הבסיסיות של מדעי הכדור הארץ. תשובה לה עברה אבולוציה דרמטית: מנרטיבים מיתולוגיים על יצירה דרך תיאוריה מדעית סדירה אך ממשיכה להתפתח. ההיפותזות המודרניות — זה לא רעיונות מתחרים, אלא שלבים של ידע, כל אחד מהם השקף את רמת המידע הזמין והפרדיגמות הפילוסופיות השולטות.

1. ההשקפות הקדמוניות והמדעיות המוקדמות (עד למאה ה-20)

עד להופעת הגאולוגיה כמדע, שלטו השקפות מיתולוגיות ודתיות, שהסבירו את מגוון המראה הגאוגרפי של הארץ כתוצאה מרצון האלים או מקטסטרופות (השטפון העולמי). בעידן הרנסאנס וההשכלה, התחילו להתפתח היפותזות מדעיות, אך בעיקר מופנמות.

היפותזת ההתנשאות (היפותזת הצמצום): שולטה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. חשבה שכדור הארץ, כשהוא מקרר, מתכווץ. הקורה האוקיאנית הצפופה יותר קרסה בצורה חזקה יותר, והקורה היבשתית הפחות צפופה נמתנה לקיפולים, יוצרת הרים וגבעות, כמו עור תפוח עגול שמתכווץ. ההיפותזה הסבירה את ההרים, אך לא יכלה להסביר את המיקום, הצורה והדמיון הגאולוגי של החופים המרחקים זה מזה.

היפותזת «השארות של האוקיינוסים והיבשות»: התומכים בה, כמו הגאולוג האמריקאי ג'יימס דאן, חשבו שהאוקיינוסים והיבשות — יצירות קדומות, שאינן משתנות. היבשות גדלו רק בזכות התגבשות (ההתגבשות) של מאובנים מעפרית לאורך החופים. ההיפותזה הזו הכחישה כל תנועה אופקית חשובה.

עובדה מעניינת: גם ליאונרדו דה וינצ'י, שמצא בהרים של איטליה צדפות מאובנות, חשב שהיבשות המודרניות היו פעם ים, שהתעלתה מהמים. זה היה אחד המקרים הראשונים שהפריעו לדוגמה הביבלית על שלמות העולם.

2. ההיפותזה המהפכנית: דריפת היבשות של אלפרד וגנר (1912)

ב-1912, המטאורולוג הגרמני אלפרד וגנר הציע רעיון רדיקלי, שהפך לאבן-יסוד של התיאוריה המודרנית. הוא חשב שהיבשות אינן דבוקות, אלא דולפות לאט לאורך פני השטח של הכדור. ההיפותזה שלו נחה על מספר קווי ראיות:

התאמה גאומטרית של קווי החופים: במיוחד בין החוף המערבי של אפריקה והחוף המזרחי של דרום אמריקה.

דמיון גאולוגי: המשך של רצועות ההרים (לדוגמה, האפלצ'ים בצפון אמריקה ממשיכים בהרי הקלדונים של האיים הבריטיים וסקנדינביה) והדמיון של המבנים הגאולוגיים משני צידי האוקיינוס האטלנטי.

ראיות פליאונטולוגיות: מציאת אובייקטים מאובנים זהים (לדוגמה, הדרוזאור המים הקדום) על יבשות, המופרדות על ידי האוקיינוסים.

סימנים פליאוקלימטיים: עקבות של קרחונים עתיקים באפריקה הטרופית ובהודו, ומשקעי פחם באנטארקטיקה, שמעידים על אקלים חם בעבר.

ווגנר חבר את כל היבשות לסופרקונטיננט פנגיה (מיוונית: "כל הארץ"), שהחל להתפצל לפני 200 מיליון שנים. אולם ההיפותזה שלו נדחתה על ידי הקהילה המדעית, כי הוא לא הציע מנגנון משכנע של הדריפה. הוא חשב שהיבשות "שורטות" דרך הקורה האוקיאנית הצפופה יותר, כמו קרחונים, שזה היה לא נכון מבחינה פיזית. הקונספציה נעלמה מהפרספקטיבה לעשורים.

3. השבירה המפתח: תיאוריית טקטוניקת הלוחות (1960-השנים)

המהפכה האמיתית התרחשה ב-1960-השנים, כשנתונים מגאופיזיקה, אוקיאנוגרפיה וסיסמולוגיה התמזגו לתמונה אחת.

מחקר על קרקעית האוקיינוס: מפות בטימטריה (מפות עומק) גילו מערכת גלובלית של רכסים מרכז-אוקיאניים — שרשראות תת-ימיות באורך עשרות אלפי קילומטרים.

גילוי האנומליה המגנטית הקווית: מדענים (ויין, מת'יוס, מורלי) גילו שהמינרלים של קרקעית האוקיינוס בשני צידי הרכסים נומגנטים באופן סימטרי, "זוגי", שמשקף אינוורסיות של שדה המגנטי של כדור הארץ בעבר. זה היה ראייה לא ברורה של ההתפשטות (ההתרחבות) של קרקעית האוקיינוס: הקורה החדשה נולדת באזורי הרפטות (החריצים) של הרכסים ומתפשטת לשני צדדים.

סיסמולוגיה ואזורי סובדוקציה: נחקרו רעידות אדמה עמוקות, שהצביעו על מקומות שבהם הפלטה האוקיאנית נכנסת (מתחתית) לתחתית היבשת, נעלמת במנהרות (מנהרות, לדוגמה, המנהרה המריאנית). זה הסביר את המנגנון של התפשטות והעלמות של הקורה האוקיאנית.

כך נולדה תיאוריית טקטוניקת הלוחות. לפי התיאוריה, הליטוספירה של כדור הארץ (השכבה העליונה הקשיחה) חצותה למספר לוחות גדולים ורבים, שנעים על אסטנוספירה גמישה. היבשות הן לא "לוחות" עצמאיים, אלא נוסעים על הלוחות, שעשויים מחומר קל יותר, גרניט, שלא נכנס למנתקה במהלך הסובדוקציה, אלא נתקלים, יוצרים רצועות הרים (כמו ההימלאיה במפגש ההודי והאירואסייתי).

4. ההיפותזות המודרניות: מקורם וגידולם של קורת היבשות

תיאוריית טקטוניקת הלוחות הסבירה את תנועת היבשות, אך לא את ההתחלה שלהם. זהו תחום של מחקרים מודרניים. ההיפותזות העיקריות נמצאות באוניקה של האוניקה של האוניקה (יותר מ-2.5 מיליארד שנים לפני זמננו), כשהקורה נוצרה באופן מקיף.

היפותזת יצירה באז
© elib.co.il

Permanent link to this publication: