בניית האידאל של האם במצב בו אב הילד גר בנפרד לאחר גירושין, מייצגת אחת מהמשימות הסוציו-פסיכולוגיות המסובכות ביותר. מודל זה של אמהותות קיים בתנאי של אמביגואלנטיות מבנית: מצד אחד, הוא מוריש תכונות של האידאל המסורתי של "האם הטובה" (הקרבה, נגישות רגשית), ומצד שני, הוא חייב לפעול בתוך מציאות פוסט-גירושין, הדורשת שיתוף פעולה עם הפרטן. אידאל זה של אמהותות נוצר תחת לחץ של נורמות חוקיות (עיקרון הגידול המשותף), עצות פסיכולוגיות ושיפוטים של הסביבה, יוצר סט ייחודי של ציפיות ופטרונות התנהגות.
היסטורית, אחרי גירושין, האם נחשבה באופן אוטומטי כמגדלת העיקרית ולעיתים היחידה (ברוח דוקטרינת שנות הילדות הרכות, tender years doctrine). חוק המשפחה המודרני במדינות מפותחות, כולל רוסיה (עם תנאים), ביצע שינוי פארדיגמטי בכיוון של עיקרון הגידול המשותף (shared parenting).
משפטית, האם האידאלית היא זו ש:
מכירה ומשמרת את זכויות האב להיות בקשר עם הילד, ללא חסימת מפגשים.
מוכנה לדיאלוג ולקבלת החלטות משותפות על שאלות קריטיות (חינוך, בריאות, חופשה).
מקטינה קונפליקט פטרוני, ללא כניסת הילד למאבק וללא שימוש בו ככלי ללחץ או נקמה.
עובדה מעניינת: מחקרים שנערכו במסגרת תיאוריית מערכות המשפחה של מוריי באואן, מראים שהשלושיות (הכניסת הילד למאבק ההורים) היא אחת מהפטרונות המסובכות ביותר. הילד, שנאלץ להיות "סולידרי" עם האם נגד האב, נושא בעומס כבד של לויאליות, שקוראלי לסיכונים מוגברים של הפרעות דיכאוניות וטראומה בגיל הבגרות. לכן, האם האידאלית מנקודת מבט פסיכולוגית היא, קודם כל, אם שמסוגלת להפריד בין יחסי הנישואין לבין יחסי ההורות.
החברה מציבה דרישות מנוגדות לאם המגורשת, שמיקמת אותה בשדה של גינוי כפול ושבח כפול.
האם-עבריינית: מסטיגמיזית האם שמגבילה בכוונה את הקשרים של הילד עם האב, מניפולט, מכוונת נגד («הפרדה הורית» — parental alienation). בדיסקורס הציבורי, היא לעיתים דמות יהירה, נקמנית, שנפגעת בילד.
האם-מתווכת: מאודיזיזה האם שעל אף הטראומה האישית, בונה יחסים פונקציונליים, עסקיים עם הפרטן עבור טובת הילד. היא הופכת למנהלת האיחוד ההורי, אורגנת הלוגיסטיקה, שומרת מידע על הילד לשני הבתים. העבודה שלה לשמירה על הקשר — עבודה רגשית וארגונית בלתי נראית, שרק לעיתים מקבלת הכרה חברתית.
האם-משקיעה: מצפה ממנה לשלב בהצלחה את תפקידי המפרנסת והמגדלת. היא צריכה להראות עצמאות כלכלית ורגשית, ללא שהיא נופלת בתפקיד הקורבן הנצחי, או להפוך ל"גברת על" שמתעלמת מרגישות.
האם האידאלית במצב זה מבצעת עבודה פסיכולוגית מורכבת:
יצירת נרטיב ללא ניגוד על המשפחה: היא צריכה לעזור לילד לפתח דימוי של האב והיסטוריה המשפחתית, ללא חיסול של טעויות, אך גם ללא הספגת טעויות אישיות. זה לא אומר לציוד, אלא להפריד בין טעויות אישיות לתכונות ההוריות של הפרטן. הילד זכאי לאהוב את האב, ללא להרגיש כמו עבריין נגד האם.
ניהול גבולות: חלוקה ברורה של חיים פרטיים חדשים (יחסים חדשים) מהמגע ההורי עם הבעל לשעבר. האם האידאלית מסרבת להשתמש בבן זוג חדש כ"החלפה" של האב, וממנעת את כניסתו למאבקים עם הבעל לשעבר.
טיפול בעצמה (self-care) כדרישה אתית: האם המותשת, המתישה, הבודדה לא יכולה להיות נגישה רגשית לילד. האידאל המודרני כולל טיפול בבריאות הנפשית והפיזית שלה, לא כפנאי, אלא כתנאי חיוני לאמהותות איכותית. זהו אתגר למודל האם-מקרבן המסורתי.
דוגמה: במדינות הצפון-אירופאיות נפוצים «מרכזי תמיכה לילדים בגירושין». האם האידאלית בפרדיגמה זו היא זו שמוכנה להשתתף בתוכניות כאלו, שבהן מדיאטורים מקצועיים עוזרים להורים לפתח תוכנית גידול, ולילד להסתגל לשינויים, להפחית את הטראומה של המעבר. השימוש הפעיל בשירותים כאלה הופך לסימן של אמהותות פוסט-גירושין אחראית.
האידאל כולל ניהול יעיל של המשאבים בתנאי תקציב מוגבל ונטל כפול. זה כולל:
תיקול כלכלי וצלחתי עם האב של הילד (משכורות, שיתוף בהוצאות לא צפויות).
ארגון חיים יציבים בשני הבתים (הסכמה על משטר, חיזוק דברים חיוניים), כך שהילד ירגיש "בבית" בשני הבתים של ההורים.
היעדר תחרות בכלכלה («לאבא יש יותר/טוב יותר
© elib.co.il
New publications: |
Popular with readers: |
News from other countries: |
![]() |
Editorial Contacts |
About · News · For Advertisers |
Digital Library of Israel ® All rights reserved.
2024-2026, ELIB.CO.IL is a part of Libmonster, international library network (open map) Preserving Israel's heritage |
US-Great Britain
Sweden
Serbia
Russia
Belarus
Ukraine
Kazakhstan
Moldova
Tajikistan
Estonia
Russia-2
Belarus-2