העימות בין הורים אחרי גירושין, שבו נעשה שימוש בילד, הוא אחת מהסיטואציות המשפחתיות המסוכנות ביותר. האם, ברוב המקרים, עם נוכחות פיזית יתרה עם הילד (מתגורר), יכולה להשתמש במניפולציות פסיכולוגיות כדי ליצור דמות שלילית של האב בעיני הילד ולהגביל את תקשורתם. הילד בגיל 7-9, שנמצא בשלב של פעולות ספציפיות ותלות רגשית במטפל העיקרי, רגיש במיוחד להשפעות אלה. ההתנגדות דורשת לא תגובה רגשית, אלא גישה מערכתית, חוקית ופסיכולוגית.
המניפולציות לעיתים קרובות אינן ברורות וגסות. יותר זה השפעה מורכבת על המגן הרגשי והקוגניטיבי של הילד.
1.1. טכניקות שפתיות (תכנות):
דיבור ישיר לשם דיכוי: «האב זרק אותנו», «לאבי חשוב יותר העבודה/משפחה אחרת מאשר אתה». לילד נכנס נרטיב על האב כמקור גירושין וכאב.
סימפתיה מזויפת ו"הגנה": «אני כל כך עצוב שהאב שוב ביטל את הפגישה» (אפילו אם האב הודיע על כך לפני שבוע בסיבה מצדיקה). האם מציגה את עצמה כמקור הטיפול היחיד וישראלי, ואת האב כלא ניתן לסמוך וכסובל.
ראיון: לאחר פגישות עם האב, הילד נחקר בצורה שלילית: «ובכן, הוא שוב התעלם ממך?», «היה לך שם משעמם?». המטרה היא ליצור ולהתמיד בתחושות שליליות אצל הילד.
יצירת קונפליקט של לויאליות: «אם אתה אוהב את האב, אז אתה לא אוהב אותי». זו המניפולציה הרעילה ביותר, שמכריחה את הילד לבחור במצב של בחירה קיומית ומעוררת תחושת אשמה על אהבה לאב.
1.2. מניפולציות אורגניות-חיי:
יצירת מכשולים לתקשורת: «הילד חולה», «לו ישנם פעילויות/אירועים חשובים» בימים שמוקדשים לאב. ביטולים בשנית סוף.
שליטה על תקשורת: הסרת ערוץ קשר נפרד (טלפון, טאבלט) של האב, הקשבה לשיחות, דרישה לנוכחות האם בתקשורת דרך וידאו.
יצירת קונטקסט שלילי: לא מכינים את הילד לפגישה, שולחים אותו בבגדים לא מתאימים, לא נותנים דברים נחוצים (צעצועים, תרופות), יוצרים דמות של אב "חסר טיפול" בעיני האב ודיסקומפורט בעיני הילד.
1.3. שימוש בילד ככלי ללחץ:
הפגנת סימפטומים: לילד עם רגישות גבוהה "מופיעים" תסמינים פסיכוסומטיים (כאב ראש, גועגוע) לפני או אחרי פגישות עם האב, שמייצגים קונפליקט פנימי וחרדה, שהאם משתמשת בהם כ"הוכחה" לרעות הקשר.
העברת מסרים שליליים: הילד נדרש להעביר לאב טענות כספיות, טענות או תנאים לפגישות נוספות, ובכך מערב בו בקונפליקט של המבוגרים.
מניפולציות אלה מובילות לסינדרום של חילול האב (Parental Alienation Syndrome, PAS — תפיסה שנויה במחלוקת, אך מתארת מציאות). בילד נוצר דחייה לא מוצדקת, לא רציונלית של האב, המאופיין ב:
קמפיין של שמות רעים (הילד מצטט ביטויים של בוגרים, ללא הבנה של משמעותם).
נגזרות שליליות («הוא רע, משעמם, אכזרי»).
העדר אמביבלנטיות (האב מתואר רק בצבעים שחורים).
פנומן של "מחשבה עצמאית" (הילד בטוח שהדעה שלו נוצרה באופן עצמאי).
הפצת שנאה למשפחתו של האב (שליחים, אשתו).
זה גורם פציעה פסיכולוגית חמורה, מעוות את יצירת הקשר, תחושת בטחון ומודל של יחסים עתידיים של הילד.
3.1. פעולות חוקיות (בסיס כל דבר):
החלטה חוקית של תוכנית קשר: השגת החלטה שיפוטית או הסכם שפטור עם תוכנית קשר ברורה ומפורטת (ימים בשבוע, חגים, חופשות). זה לא המלצה, אלא חובה. כל פרישה מצד האם תהיה נקודה דוקומנטרית.
תיעוד ההפרות: הפיקוח על יומן אירועים עם תאריכים, זמנים, נקודות עניין, סקרינשוטים של תקשורות. רשומות (עם תחשיב לחוק על קלטת שיחות) עשויות להיות ראייה ללחץ על הילד.
הגשת תלונה לרשויות הרפואה והשיפוט: במקרה של הפרות מתמשכות, נשלחת תלונה להגדרת סדר הקשר עם הילד או להסרת המכשולים. ראיות — הם המפתח.
3.2. טקטיקה פסיכולוגית-חינוכית (התנהגות עם הילד):
איסור על תגובה חוזרת לאם: לא יהיו תגובות שליליות בנוכחות הילד. האב צריך להיות יציב, צפוי ובטוח.
התמקדות באיכות הזמן, ולא בכמות: יצירת מערכת קבועה, שקטה, עשירה ברגשות חיוביים בשעות שמוקדשות. חשובים לא רק המתנות, אלא הטקסים (ארוחת בוקר משותפת, טיול לפארק, משחקים שולחניים
© elib.co.il
New publications: |
Popular with readers: |
News from other countries: |
![]() |
Editorial Contacts |
About · News · For Advertisers |
Digital Library of Israel ® All rights reserved.
2024-2026, ELIB.CO.IL is a part of Libmonster, international library network (open map) Preserving Israel's heritage |
US-Great Britain
Sweden
Serbia
Russia
Belarus
Ukraine
Kazakhstan
Moldova
Tajikistan
Estonia
Russia-2
Belarus-2