השאלה על מניפולציה של המורה על ידי הסטודנט נכנסת לתחום הפסיכולוגיה של כוח, תקשורת ואתיקה מקצועית. יש לציין כבר כי כאן, במונח "מניפולציה", מתכוונים להשפעה פסיכולוגית סמויה, שמטרתה לשנות את ההתנהגות או ההערכה של המורה לטובת הסטודנט, בלי לעבור על טיעונים אקדמיים. אסטרטגיות אלו יכולות לנוע מיחסית בלתי מזינות למסוכנות ולאתית. ההבנה שלהן מועילה לסטודנטים (כדי להבין את הגבולות) ולמורים (כדי לזהות ולהפיג אותן).
טכניקות אלו מטרות ליצור קשר לא-רשמי, כדי שהמורה יקבל את הסטודנט כ"שלו", אדם נחמד.
אסטרטגיית "חיפוש אחר נקודות משותפות": הסטודנט מוצא נקודות משותפות (אינטרסים מדעיים, תחביבים, נקודות משותפות) ומדגיש אותן בשיחות לפני או אחרי השיעור. זה מעלה את הסימפתיה, שעשויה להשפיע לאקראי על ההערכה במצבים גבוליים.
חיקוי תשומת לב ואנרגיה: תנועות מימיקה, קיבול, מבט תמיכה, "עיניים נוצצות" במהלך ההרצאה יוצרות אצל המורה תחושה של תשומת לב יוצאת דופן לספקטרום שלו. זה יוצר "אפקט עיניים" חיובי, שעשויה לקפץ על פני פערים נכונים בידע.
שימוש בסימנים נוירבליים של חולשה: ביגוד או התנהגות שמעוררים אסוציאציות של חולשה, צעירות, חרדה (למשל, ביגוד ילדות, קול רועש בישיבה) עשויה להפעיל לאקראי אצל המורה האינסטינקט ההורי או הרצון לתמוך, שמרכיב חלק בהרכבת דרישות רכות.
שיטות אלו פונות לפעולות מוסריות מוסכמות או ללחץ על חוש החובה.
אסטרטגיית "קריאת על שוויון וצדק": "לאחרים נתתם על תשובה כזו…", "ניסיתי כפי שעשה איבוב, שקיבל…". זה קריאה לצרכי המורה להיות עקבי וצודק, שעשויה לגרום לו לשנות את ההערכה תחת לחץ, ולא על פי התוכן.
משחק במעמד ובסמכות של המורה: חיבוק עז ולפעמים מופקע, תחבולות פומביות בזכות המורה או תגליתותיו המדעיות. המטרה היא להעלות את הביטחון העצמי של המורה, כדי להפוך אותו להרבה יותר נחמד למקור של רגשות חיוביים. בסביבה אקדמית, זה לפעמים נוטה לצורה של עניין פסודא-מדעי: "פרופסור, התיאוריה שלך, שהזכרת, פשוט שינתה את התפיסה שלי!".
מניפולציה של זמן ומשאבים (אסטרטגיית "שעת הקפאון"): הסטודנט שואל שאלות רבות ומפורטות לפני תורגעות או במהלך ישיבה לפני המבחן, "מכה" את המורה. יש להניח שהמורה, נמצא במצב של תשישות, יתנה אותחות ברורות יותר או יפשט את הדרישות, כדי להיפטר מהסטודנט הפקטיבי.
שימוש במצב הפיזי או הרגשי: הגעה למבחן עם מראה של חולה קשה (לבן, תקיפה, רעד). תחזית לאמפתיה ולהסירה. לפעמים זה עשוי להיות סימולציה של התקף פאניקה ישירות במהלך המבחן.
טקטיקת "הפצצת מידע" במבחן שיפוט: הסטודנט, שלא יודע תשובה נכונה, מתחיל לדבר מהר ולעשות הרבה, לקפוץ מנושא לנושא, לצטט שמות גדולים ומונחים מורכבים. המטרה היא ליצור אשליה של ידע, ולהסיח את דעתו של המורה, כדי שלא יוכל להעמיק בנושא ולשאול שאלה בדיקה. הטקטיקה זו משתמשת במטעה קוגניטיבי.
קריאה לגורמים חיצוניים (מצב חיים קשה): הצגת (לפעמים מזויפת) ראיות למצבים חיוביים: מחלה של קרוב, צורך בעבודה, בעיות פסיכולוגיות. זה תחזית ישירה לחמלה ולדילמה אתית של המורה: להעניק ציון הוגן או להראות אנושיות.
גזלייטינג במקדם-קטן: ניסיון לגרום למורה לפקפק במילים שלו או בדרישותיו. "אבל אתה דיבר על זה בלקציה…", "לא יש דרישה כזו במדריך, אולי טעיתם?". המטרה היא לגרום להתערבות ולגרום לו להיכנע על מנת להמנע מקונפליקט.
איום בתלונה או בסקנדל: הצעות ישירות או עקיפות על כך שהסטודנט עשוי לתלון למנהל העליון (ראש הקורס, דקן) על ניכור, חוסר כשירות או התנהגות לא אתית של המורה. זה ניסיון להחליף דיון אקדמי בלחץ מנהלי.
המורה אינו מכונה, אלא אדם, שנתון לשגיאות קוגניטיביות:
אפקט העיניים: תדמית חיובית כללית מועברת להערכות ספציפיות.
הטיית האישור: המורה מחפש בעבודה של הסטודנט, שהוא סימפתי לו, אישור, ובעבודה של מי שהוא לא אוהב, שגיאות.
נטייה להימנע מקונפליקט: הרצון לשמור על נוחות רגשית ולהמנע ממחלוקות מתקדמות.
משבר עבודה: המורה המתיש מוליך לחצות א
© elib.co.il
New publications: |
Popular with readers: |
News from other countries: |
![]() |
Editorial Contacts |
About · News · For Advertisers |
Digital Library of Israel ® All rights reserved.
2024-2026, ELIB.CO.IL is a part of Libmonster, international library network (open map) Preserving Israel's heritage |
US-Great Britain
Sweden
Serbia
Russia
Belarus
Ukraine
Kazakhstan
Moldova
Tajikistan
Estonia
Russia-2
Belarus-2