אנלוגיות הצחוק בחיות: שורשים אבולוציוניים של תקשורת חברתית הקדמה: הצחוק כתופעה פרה-אנושית במשך זמן רב נחשבה היכולת לצחוק כפריוגרפיה ייחודית לבני אדם, בתלות קרובה בהתפתחות הדיבור ותהליכים קוגניטיביים מורכבים. אולם מחקרים מודרניים באתולוגיה וניורוביולוגיה השוואתית מראים שאנלוגיות להתנהגות דמוית-צחוק קיימות אצל רצף רחב של מינים, בעיקר מושלמים חברתיים. תבניות קוליות והתנהגותיות אלה ממלאות תפקידים דומים: הפחתת מתח חברתי, סימון כוונות משחק, וחיזוק קשרים חברתיים. חקר של התופעות האלה מזן אור על שורשי האבולוציה של הצחוק האנושי, מאפשר להסתכל עליו לא כהמצאה ייחודית, אלא כהתאמה לצורות עתיקות של תקשורת חברתית. קופים: קדמונים אבולוציוניים ישירים האנלוגיות הקרובות ביותר לצחוק אנושי נמצאו אצל הקופים. ב-2009, קבוצה של ניורוביולוגים בהנהגת מרינה דבילה-רוס מאוניברסיטת פורטסמות, ערכה אנליזה אקוסטית של קולות המלווים את הגעגועה בתינוקות של אורנג-אוטנג, גורילה, שימפנזה ובונובו, והשוו אותם לצחוק של תינוקות אנושיים. יסודות מפתח: כל המינים הראו קולות חוזרים, מבולגנים, שנוצרו בעת הגעגועה, ונוצרו בעת הגעגועה. המבנה האקוסטי של הקולות האלה בשימפנזה ובונובו היה הכי דומה לצחוק אנושי, וזה מתאים לקרבתנו האבולוציונית. צחוק הבונובו מבוטא בטונים גבוהים יותר ופרקטיקה, והמדענים חושבים שזה עשוי להשקף את חסר האגרסיביות והאמפתיה החברתית שלהם. הקולות הדמויי-צחוק של הגורילה והאורנג-אוטנג היו יותר רכים ודומים יותר לצווחה או לנשימה כבדה, וזה כנראה קשור לאנטומיה שלהם (נוכחות של שקים גרוניים) ואורח חיים פחות נחות. תפקיד: בקופים, הקולות האלה מהווים אות חזק של תצפית משחק, מונעים פרשנות לא נכונה של עקיצות, מרדפים והתנגשויות כאגרסיביות. מחקרים מראים שהשימפנזים המגעגעים עוקבים קשרית אחרי ההתרגשות של השותף. עכברים: אותות אולטרסאוניים של שמחה אחד הגילויים המפתיעים ביותר נעשה ב-1990-ies על ידי הניורוביולוג יעקוב פנקספ. במהלך מחקר על עכברים, הוא גילה שבמהלך משחק, געגועה ובהמתנה להנאה (לדוגמה, קבלת מזון מתוק) העכברים משחררים סדרות של אותות אולטרסאוניים בתדירות של כ-50 קילוגרם. אותות אלה נמצאים מעבר לשמיעה האנושית, אך ניתן לקלוטם באמצעות מכשירים מיוחדים. משמעות מדעית: סמן רגשי: פנקספ זיהה את האותות האלה כביטוי אקוסטי של רגשות חיוביים, סוג של "צחוק" או "קריאות שמחה" של עכבר. עכברים שנגעגעו "צחקו", וגם הביעו קשר רגשי ליד המדען, ניסו לעקוב אחריו. דמיון ניורוכימי: יצירת האולטרסאונים קשורה לפעילות של גוש הצידה — מרכז חשוב במערכת החיזוק של המוח, שגם פעיל בעת צחוק אנושי. חסימת קולטני הדופמין באזור זה פחתה את תדירות "הצחוק" של העכברים. הקשר החברתי: עכברים צעירים משחררים את הקולות האלה יותר פעמים במהלך משחקים חברתיים, בעוד יונקים מבודדים — פחות. זה מראה את התפקיד החברתי-תקשורתי. הגילוי הזה שינה באופן קריטי את התפיסה שלנו לגבי החיים הרגשיים של החיות ואיפשר להשתמש בעכברים כמודל לחקר הניורוביולוגיה של מצבים חיוביים. כלבים: "נשימה שמחה" והכרכרה של משחק כלבים, שהתפתחו ליד בני האדם במשך אלפי שנים, פיתחו צורות ברורות של ביטוי למשחק. "הנשימה של משחק": במהלך משחק, הכלבים משחררים קולות קצרים, רטיטיביים, עם שפתם פתוחה — צליל "הא-הא". מחקר מ-2017, שבדק אקוסטיקה של כלבים בהקשרים שונים, הראה שהפיחות הזו שונה מהנשימה הכבדה של דחק או קולות אגרסיביים, ושימשה להחזקת אווירת משחק. "הכרכרה של משחק" (play bow): המחווה הקלאסית — רגליים קדמיות מושטות, חזה נמוך אל האדמה, חלק האחורי מורם — היא משלחת ויזואלית. היא מסמנת: "כל הפעולות הבאות (קפיצות, עקיצות קלות, מרדפים) — זה משחק, לא איום". לעתים קרובות, המחווה הזו מלווה בהליכה של הזנב ובקול "הא-הא" של "הנשימה של משחק". עובדה מעניינת: כלבים מזהים את הצחוק האנושי. בניסוי מ-2018, כאשר השמיעו צחוק, גילתה הכלבה גיליתה רצון למשחק ולהתנהגות דוברת לידידות, לעומת דיבור אנושי נייטרלי או עצבני. מינים אחרים: אלמנטים של תקשורת משחק דולפינים: הם משחררים סדרות מיוחדות של צפורניות והתקשורות במהלך משחק, ששונות מההתקשורת האקולוקטיבית "העסקית" שלהם. תצפיות מראות שהם יכולים "לגעגעגע" זה לזה, לשחק עם בועות או עצמים, וזה מלווה בויקוליזציה אקטיבית. ציפורי נצים וציפורי ציפורים: ציפורים בעלות בינה גבוהה מציגות התנהגות משחק מורכבת (סקיטה על גגות שלג, מרדף, מניפולציה של עצמים). למרות שלא נמצאה אנלוגיה ישירה לצחוק אצלם, הם משתמשים בקולות מיוחדים להקשר של משחק. ציפורי ציפורים, לדוגמה, מחקים במכוון צחוק אנושי כדי להתחיל אינטראקציה עם הבעלים. מנגוסטים: נצפה שתינוקות מנגוסטים משחררים קולות דמויי-צפור, במהלך משחקים משותפים, שעשויים למלא תפקיד של החזקת אווירת משחק. ההגיון האבולוציוני: למה לחיות "צחוק"? הקיום של התנ
© elib.co.il

Permanent link to this publication:

https://elib.co.il/m/articles/view/אנלוגיות-של-צחוק-בחיות