אנושיות בעבודה: אנתרופולוגיה, אתיקה ופסיכולוגיה של עבודה מובנת

המושג "אנושיות בעבודה" עובר למעבר מפשוט כיושר תקנות העבודה או נימה יצירתית. זוהי פרדיגמה מורכבת שחוקרת את העבודה כצורה בסיסית של קיום אנושי, בה צריכים לבוא לידי ביטוי ולהתפתח תכונות אנושיות ספציפיות: אוטונומיה, יצירתיות, יכולת אגנטיות מורלית, קשר חברתי וחיפוש אחר משמעות. ניתוח מדעי של הקטגוריה הזו דורש גישה אינטרדיספלינרית.

יסודות פילוסופי-אנתרופולוגיים: העבודה כפעילות קיומית

המסורת הפילוסופית הקלאסית (מאריסטוטלס ועד למרקס) חשבה על העבודה לא רק כאמצעי לחיים, אלא כפעילות שבה האדם נעשה אנושי. אריסטוטל ראה ב"פרקסיס" (פעילות כוונתית) יישום של פוטנציאל אנושי. מרקס, בקראת "הפרד" (Entfremdung) בקפיטליזם, תיאר ארבעה צורות: מתוך מוצר העבודה, מתוך תהליך העבודה, מתוך עצמותיו (שהיא פעילות חופשית ומודעת) ומתוך אחרים. לפי מרקס, העבודה האנושית היא עבודה שבה העובד לא מרגיש "מחוץ לעצמו", אלא מגשים בחופשיות את יכולותיו הפיזיות והאינטלקטואליות, רואה במוצר את ה"אני" שלו ומקים קשרים אמיתיים עם אחרים.

לכן, האנושיות בעבודה היא אנטיתזה להפרד. היא דורשת שחזור הקשר בין המחזיק, הפעילות, התוצר שלה וההקשר החברתי.

מדידות פסיכולוגיות: התנהגות עצמית וזרם

הפסיכולוגיה המודרנית (תיאוריית ההתנהגות העצמית של א. דסי ור. רייאן) מאשר באופן אמפירי את האינטואיציות הפילוסופיות. העבודה האנושית מספקת שלוש צרכים פסיכולוגיים בסיסיים:

אוטונומיה — תחושה של רצון חופשי ובחירה בפעולותיו. דוגמה: Google הכניסה את עקרון "20% זמן", כשהמהנדסים יכולים לעבוד על פרויקטים שלהם, מה שהוביל ליצירת Gmail ו-AdSense.

מיומנות — תחושה של יעילות ומומחיות. מערכת ה-Toyota, שבה העובד יכול לעצור את המוטור להסרת צורף, נותנת תחושת אחריות ומומחיות, לא תחושה של חוסר-יכולת.

קשר — תחושה של שייכות ודאגה לאחרים. החברה Patagonia, שמעודדת את העובדים להשתתף בפעילויות ספורט בטבע ולהיות מעורבים במעצרים סביבתיים, יוצרת קהילה מאוחדת על ידי ערכים משותפים, לא רק על ידי מטרות כלכליות.

עבודה ללא אלמנטים אלה גורמת לאפטיה, שיתוך ותחושה של מכניות, כלומר דה-הומניזציה.

אתיקה ארגונית וניהול: ממשאב לאישיות

המודל הטיילוריסטי המסורתי רואה בעובד משאב ("קצה אנושי") או פונקציה. הגישה ההומניסטית בניהול (א. מייו, א. מאסלו, וד. מקגרגור עם "תיאוריית Y" שלו) מזיזה את ההתמקדות לעובד כאישיות.

הכרה בשלמות: אנושיות דורשת כבוד לחיים של העובד מעבר לעבודה. התרבות הדנית "hygge" והמנהג של שיוויון בין עבודה וחיים אישיים, המוגדר בחוק בסקנדינביה, הם דוגמה בולטת.

אמון במקום שליטה מוחלטת: תיאוריית "Y" של מקגרגור חושבת שבתנאים הנכונים, אנשים מוטיבות, יצירתיים ומוכנים לקחת אחריות. דוגמה: החברה ההולנדית Seepje, שמייצרת חומרי ניקוי, שאין להם שעון קבוע והשכר שקוף ומוגדר על פי הרווח, נבנתה על אמון ועל מטרה משותפת.

צדק והכרה: אנושיות כוללת צדק ארגוני (תקני, מחלקתי ואינטראקטיבי). מחקרים מראים שחוסר צדק הוא אחד ממקורות הלחץ החזקים ביותר.

הקשר החברתי-כלכלי: אתגרים של עידן הדיגיטל

המגמות הנוכחיות שמסכנות את האנושיות בעבודה:

פרקריזציה וכלכלה היג'י: עבודה דרך פלטפורמות (Uber, Bolt) לעיתים קרובות מחסירה לאדם נחשקים חברתיים, תחושה של יציבות וסולידריות קבוצתית, וממיר אותו ל"אלגוריתם אנושי" מבודד.

ניהול אלגוריתמי: שליטה דרך ציונים, תיזמון והחלטות אוטומטיות דה-הומניזצית, מחסירה אוטונומיה וממיר את האדם לכלי של המערכת. דוגמה: המקרה עם נהגי Amazon, שתוכנית המסלולים וההפסקות שלהם נקבעים על ידי אלגוריתם, מובילים לתשישות ותחושה שהם נשלטים על ידי מכונה.

תרבות היתר-יצירתיות: הלחץ להיות זמין כל הזמן (סינדרום "always-on") ויעיל חוסל את הגבולות, מוביל לשיתוך ולתנועה "quiet quitting" ("התפטרות שקטה") — סריקה מעבר לפקודות כדי להגן על האנושיות והמרחב האישי.

פעולות מוחלטות ומקרים של הומניזציה של העבודה

ניהול עצמי והולקרטיה: חברות כמו Buurtzorg (הולנד) בטיפול בחולים או Zappos פיטרו את ההיררכיות. האחיות Buurtzorg יוצרות קבוצות, מחלקות תקציב ומתכננות עבודה, מה שהעלה בצורה רדיקלית את איכות השירותים ואת השביעות רוח של העובדים, מוכיח שאוטונומיה לא מפחיתה, אלא מעלה את היעילות בתחומים "מוכוונים-לאדם".

עיצוב אמפתי של מקומות עבודה: יצירת מרחבים לתקשורת לא-רשמית, ריכוז, ניקוי ילדים. הבנק השבדי SEB הכניס "יום עבודה ב-6 שעות" לחלק מהעובדים כשהשכר שלהם שומר, נותן יותר תשומת-לב ושביעות-רוח.

כוללנות ומגוון: זיהוי הייחוד של כל עובד (מגוון נוירולוגי, רקע תרבותי) הוא מיושמת של כבוד לכבוד האדם. תוכניות גיוס אנשים עם אוטיזם בMicrosoft ו-SAP לתפקידים בבדיקת תוכן ואנליזה — דוגמה לשימוש במגוון כדי לעשות את העבודה יותר עשירה.

מסקנה: העבודה כמרחב ג
© elib.co.il

Permanent link to this publication: