אלן טורן על סוציולוגיה אחרי הסוציולוגיה: מהחברה אל הסובייקט

הקדמה: משבר הפרדיגמה הקלאסית

אלן טורן (נולד ב-1925), אחד הסוציולוגים הצרפתים המובילים של תחילת המאה ה-20, בעבודותיו המאוחרות («סוציולוגיה», «ביקורת המודרניות», «לחשוב אחרת», «אחרי המשבר» וכדומה), קידם היפותיזה רדיקלית על הצורך בהתגברות על «הסוציולוגיה הקלאסית», שלדעתו סיימה את משימתה האינטלקטואלית. הסוציולוגיה הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בדורקהיים, מרקס וויבר, הייתה, לדעת טורן, «סוציולוגיה של החברה»: היא חקרה עובדות חברתיות כחפצים, חקרה מוסדות, מבנים ומערכות, והסבירה התנהגות הפרטים באמצעות פעולה של כוחות חברתיים חיצוניים (כלכלה, נורמות, רציונליזציה). טורן טוען שבתנאי המודרנה המאוחרת (או הפוסטמודרנה) החברה כמערכת מאוחדת, מאוחדת, שמנוהלת על ידי חוקים ברורים, כבר נעלמה. במקומה באו זרמים פרוצ'ורטיביים, גלובליזציה ודגמים תרבותיים. לכן, הסוציולוגיה חייבת למצוא אובייקט חדש ושיטה חדשה.

התזה המרכזית: מ«חברה» ל«פעולה חברתית» ול«סובייקט

הלב של פרויקט «סוציולוגיה אחרי הסוציולוגיה» הוא שינוי הפרדיגמה.

הביקורת על «החברה»: טורן חושב שהמושג «חברה» הפך לאידיאולוגיה מטא-חברתית, מיתוס שמסתיר קונפליקטים ותהליכים ריאליים. הוא מניח תרבות משותפת, מוסדות מרכזיים וגבולות ברורים — כל זה, שמתמוסס תחת הגלובליזציה, המולטיקולטורליזם והמהפכה המידעית. הסוציולוג כבר לא יכול לחקור «החברה הצרפתית» או «החברה התעשייתית» כמונוליטים.

האובייקט החדש: תנועות חברתיות וקונפליקטים תרבותיים. במרכז תשומת הלב צריכה להיות לא הסדר, אלא היצירה של החברה על ידי השחקנים בתנאי קונפליקט. השחקנים העיקריים של העולם, לדעת טורן, הם לא המעמדות במובן המרקסיסטי, אלא תנועות חברתיות (אקולוגיות, פמיניסטיות, תנועות לזכויות מיעוטים), שנלחמות לא על חלוקת עושר, אלא על שליטה ב«ההיסטוריות» — במודלים התרבותיים, הידע והאתיקה הבסיסיים שעליהם החברה יוצרת את עצמה.

חזרה של הסובייקט: זהו ההפנום שהכי חשוב והמקורי. טורן טוען: «נחזיר למדעי החברה את השחקן, שאנחנו דחקנו ממנו». «הסובייקט» בטורן — זה לא האינדיבידואל האוטונומי של ההשכלה, ולא התוצר המלא על ידי מבנים. זה פרויקט בנייה עצמית של האישיות, שמושג במאבק נגד הלוגיקות של המכונות (השוק, המדינה, הטכנוקרטיה), שמנסים לדכא אותו. הסובייקט — זה לא משהו נתון, אלא דרישה, ניצחון קשה. הסוציולוגיה צריכה לחקור תנאי אפשרות ההתפתחות של הסובייקט.

השיטה: ההתערבות הסוציולוגית (intervention sociologique)

לחקר האובייקט החדש, טורן וביתו פיתחו שיטה מקורית — «ההתערבות הסוציולוגית».

זה לא רק תצפית מוטמעת. השיטה מציעה עבודה ארוכה (עשרות פגישות) עם קבוצה של אקטיביסטים בתנועה חברתית (לדוגמה, עובדים במפעל שפילס את המפעל, או משתתפים במחאה אקולוגית).

המחקרים אינם נייטרליים. הם «מתערבים» באופן פעיל, מתנגשים בין חברי הקבוצה, מציעים להם לנתח את הפעולות שלהם, לגלות את המוטיבים החבויים והסתירות שלהם. המטרה — להצית לקבוצה עלייה בהשקפה על עצמה (self-analysis) ולעזור לה לבצע את זהותה, מטרותיה והשקפותיה על היריב, כדי להפוך מקבוצה חברתית פשוטה לפעולה היסטורית אמיתית.

לכן, הסוציולוג הופך לא למומחה, המסביר את הפעולות של אנשים, אלא «מתווך» או «מנהל» שעוזר לשחקנים להשיג קול משלהם ולהפוך ליצירני של ההיסטוריה שלהם. המדע שם משרת לא ידע ניתוק, אלא המשחררות.

עובדה מעניינת: אחד מהמקרים המפורסמים של יישום שיטת ההתערבות הסוציולוגית — המחקר של טורן וצוותו על תנועת הסטודנטים והעובדים במאי 1968 בצרפת. טורן ראה באירועים האלה לא רק מהפכה פוליטית, אלא מהפכה תרבותית, לידת סוג חדש של קונפליקט חברתי, שמטרתו לשלוט בדרכי התקשורת, החינוך והחיים היומיומיים, כלומר, ב«ההיסטוריות».

האבחנה של העולם המודרני: תוכנית ושוק

טורן מנתח את החברה המודרנית כשדה מאבק בין שתי «לוגיקות» או «מכונות» עיקריות, המדכאות את ההתפתחות של הסובייקט:

הלוגיקה של השוק (מודרניזציה כלכלית): קפיטליזם גלובלי שמסכם הכל לחפץ, לצרכן וליעילות כלכלית. הוא שובר זהותים קולקטיביות ויחסים חברתיים.

הלוגיקה של התוכנית (רציונליות טכנוקרטית): שלטון של מומחים, ביורוקרטים, מנהלים ואלגוריתמים, שמנסים לנהל את כל תחומי החיים (מחינוך עד בריאות) לפי קריטריונים של יעילות ושליטה.

שתי הלוגיקות, לעיתים קונפליקטות ביניהן, יוצרות מערכת של שלטון, שמורידה את האדם ממרכז חייו. נגדן, לדעת טורן, יש דרישה להיות סובייקט — זהו ישות שיכולה לשלב רציונליות של פעולות כליים עם הגנה על חירותו האישית והקולקטיבית ועל זהותו.

«סוציולוגיה אחרי הסוציולוגיה» בהקשר גלובלי

הפרויקט של טורן הוא תגובה לאתגרים שהתמודדה איתם הסוציולוגיה בסוף המאה ה-20:

משבר המרקסיזם והתיאוריות שבאו לידי ביטוי במושג «
© elib.co.il

Permanent link to this publication: