ההפיכה של ערב הסעודית מממלכה ענייה ומדברית, שכלכלתה נחה על חקלאות פרימיטיבית והתיירות, לאחד משחקני הכלכלה העולמית, היא תוצאה ישירה של פתיחתה וניצולה של מאגרי הנפט העצומים שלה. אולם, הדרך לעושר הייתה תלויה לא רק בנוכחות המשאבים, אלא גם בגאופוליטיקה המורכבת, בשליטה האסטרטגית על כרייתם ובמדיניות החכמה, אך גם עם ניגודים, של הדינסטיה השולטת.

גילוי "הזהב השחור": עסקה עם המערב

עד לשנות ה-1930, כלכלת ערב הסעודית הייתה מגבלה ביותר, ותקציב המדינה התלהה מהכנסות מהתיירות של מוסלמים לערים הקדושות מכה ומדינה. נקודת המפנה הייתה ב-1933, כאשר המלך עבד אל-עזיז בן עבד אל-עזיז, צורך בכסף, העניק לחברה האמריקאית Standard Oil of California (SOCAL) רישיון לגילוי נפט. אחרי שנים רבות של חיפושים חסרי תוצאה, ב-3 במרץ 1938, נמצא נפט מסחרי בבאר מס' 7 בדחרן. גילוי זה שינה לנצח את גורל האזור. ב-1944, החברה האמריקאית הופכת ל-Arabian American Oil Company (Aramco), שהפכה למפעיל העיקרי של קידוח הנפט בממלכה לעשורים הבאים.

עידן הלאוניזציה וקבלת שליטה עצמאית

בשנים הראשונות, רוב הרווחים ממכירת הנפט הלכו למשקיעים המערביים של Aramco. אולם, עם עליית הביקוש העולמי למשאבים האנרגטיים ועם חיזוק המדינה, ההנהגה הסעודית החלה במאבק להגדלת חלקה. התהליך המפתח היה הלאוניזציה ההדרגתית של נכסי Aramco. החלה עם 25% מהחלקה ב-1973, ערב הסעודית רכשה 100% מהמניות ב-1980, תוך קבלת שליטה מלאה על משאביה הטבעיים. צעד זה התאים לאמברגו הנפט של 1973, כאשר מדינות-המפעילות את הנפט באזור המזרח התיכון הכריחו מגבלות בייצוא כתמיכה במצרים וסוריה במלחמה עם ישראל. מחירי הנפט עלו פי ארבע, וההכנסות של ערב הסעודית גופו, מהמשחקן המקומי לגיגנט כלכלי עולמי.

הנפט ככלי למדיניות פנימית וחיצונית

ההכנסות העצומות איפשרו לדינסטיה השולטת, בית על סעוד, להשיג שינויים מספקים בתוך המדינה. נוצרה מודל של מדינה של רווחה כללית, שכלל חינוך ובריאות חינמיים, סובסידיות לדיור ושירותים ציבוריים, והעדר מס על הכנסות האזרחים. זה סייע ליציבות חברתית וללגיטימציה של השלטון המונרכי. במסגרת המערב הפתוח, ערב הסעודית, שהפכה למנהיג לא-רשמי של OPEC, החלה להשתמש בנפט ככלי להשפעה גאופוליטית. הבורסה תדאוול, הקמת קרנות גמילות סוביירנות, כגון Public Investment Fund, והשקעות מסיביות בנכסים זרים, הקימו את מעמדה של הממלכה כמדינה כלכלית.

בעיה התלות במשאבים והמבט לעתיד

מודעים לפגיעותה של הכלכלה המבוססת על משאב אחד, ההנהגה הסעודית התחילה אסטרטגיה "ראייה 2030". תוכנית נועזת זו, שמובלת על ידי הנסיך היורש מוחמד בן סעוד, שמטרתה למגדיר את הכלכלה, לפתח סקטורים לא-נפטיים, כגון תיירות, פיננסים, טכנולוגיה ובידור, ולהפחית את התלות בהכנסות מהנפט. פרויקט העיר העתידית NEOM וההפרטה של חלק מהנכסים של Saudi Aramco הם דוגמאות בולטות לכיוון זה. כך, סיפור העושר של ערב הסעודית — זה דרך מתלות מוחלטת בחברות זרות לשליטה עצמאית במשאבים, שהיום מתמורה לחיפוש אחר זהות חדשה, פוסט-פחמית, בתנאי שינוי האנרגיה העולמי.

Permanent link to this publication: