ההשפעה של מים מלוחים על כספים זהביים של ספינות טבועות — סיפור מרתק, בו יש מקום למיתוסים ולמציאות המדעית הקשה.

אם בקיצור: הזהב עצמו כמעט לא נפגע ממיים מלוחים, אבל הכל שמקיף אותו — נהרס באופן קרדינלי.

בואו נגלה זאת בפירוט.

1. זהב: "המלך" לא מפחד מהמים

הזהב הוא מתכת יקרה. זה מונח מדעי שמשמעותו שהוא מאוד יציב ולא נכנס לתגובה עם רוב האלמנטים הכימיים.

• עמידות למלח: כלוריד נתרן (מלח) וחמצן שמפוצץ במים, לא גורמים לזהב לקבל פגיעה קורוזיבית. לא קורה לו שום דבר שאנחנו קוראים לו "זיהום" או "אוקסידציה".

• מראה: מטבעת זהב או סלע, שנשארו בתחתית האוקיינוס 300 שנה, ייראו כמעט כמו ביום הטביעה. מספיק פשוט להציף אותם במים נקיים, והם יזהרו באורגינלי שלהם. זאת הסיבה שהזהב היה ועדיין הוא סמל של ערך נצחי.

2. מה קורה עם "הסכור"? איומים עיקריים

הבעיה אינה בזהב, אלא ב"שכנים" שלו ובתנאי האחסון.

איום #1: קורוזיה אלקטרוליטית (זוג גלווני)

זו הבעיה הגדולה ביותר והמעניינת ביותר. כשמתכות שונות נמצאות במגע באלקטרוליט (ומים ימיים — אלקטרוליט טוב), נוצר זרם חשמלי ביניהן.

• איך זה עובד: מתכת "הפעילה" יותר (האנוד) מתחילה להתפרק, קורבן עצמה על מנת להגן על המתכת "היקרה" יותר (הקתוד).

• דוגמה: אם מטבעת זהב הייתה שוכבת בקופסה מברזל או ליד מטבעות כסף ותותחי ברזל, יוצר זוג גלווני. הברזל והברזל יתקררו באופן פעיל, והזהב יישאר נפגע. אבל התוצאה תהיה שחפצים זהביים עשויים ל"התחבר" לשכנים שלהם בשכבה של זיהום ומינרלים שנשקעו. קליטתם נעשית משימה ארכאולוגית מסובכת.

איום #2: יצירת קונקרטיות

זה "סרקופג" טבעי שנוצר סביב חפצים על קרקעית הים.

• תהליך: סלטים מפוצצים במים (בעיקר קרבונט קלציום) ואוקסידים של מתכות (מברזל שמתקרר) נשקעים בשכבות על כל פניות חזקות. לאחר זמן, הם מתחברים לבלוק חזק, קשיח — קונקרטיה.

• תוצאה: מטבעות זהב וציורים יכולים להיות נעוצים בתוך גלומה כבדה כזו. כדי להגיע לסכור, צריך לפצח בזהירות את הגלומה הזו.

איום #3: השפעה מכאנית וגורמים ביולוגיים

• זרמים וחול: תנועה קבועה של המים והשפעה אברזיבית של חול יכולות לשפוך ולפגוע בחפצים עדינים (למשל חגורות זהב), אף על פי שהן לא משמידות את המתכת.

• אורגניזמים: למרות שהזהב לא אכיל, אורגניזמים כמו אלמוגים, ספוגים ומשקעים יכולים לגדול על פני הזהב, כריכים אותו בשכבה של חומר אורגני ו trapas.

3. מה עם סכור אחרים?

כאן התוצאות הן הכי קטסטרופיות:

• כסף: מכהה ונפגע מקורוזיה כלורידית, נכסה בשכבה עבה של כלוריד כסף. מטבעות נוטים להתחבר לגלומות חזקות.

• ברזל ופלדה: (תותחים, יקרנים, גוף הספינה). מתפרקים כמעט לגמרי, מותירים אחריהם "שרידים" של זיהום וקונקרטיות שחוזרות על צורתם.

• אבני חן: (ישראלים, רובינים, יהלומים). בדרך כלל עמידות כימית, אבל חומרים אורגניים כמו תמיס ואלמוגים מתפרקים לגמרי.

תוצאה בצורה של טבלה:

מסקנה: לגנוזות של זהב זוהר שנפתחות על קרקעית הים — זה מיתוס. המציאות היא שהזהב באמת עובר מאות שנים במצב טוב, אבל "הוצאתו לאור" — עבודה עצומה של ארכאולוגים ומשחזרים, שמתאבקים שנים להשחרר את המתכת הבלתי-מותה מתוך תכליתו הקשיחה, שנוצרה על ידי קורוזיה אלקטרוליטית וקונקרטיות.

Permanent link to this publication: