מילאנו כעיר-בית של האולימפיאדה 2026: מודל חדש של פיתוח בר-קיימאות

המשחקים האולימפיים החורפיים 2026, שיתפו באירגונם מילאנו וקורטינה-ד'אמפצ'וזו, מייצגים שינוי רדיקלי בפרדיגמה של ארגון אירועים מגה. מילאנו, שהיא לא רק קורט סקי, אלא גם עיר מגה-עירונית, הופכת לפוליגון להבאת לידי ממשין את תפיסת «המשחקים המחולקים» (משחקים טריטוריאליים), שהעיקרון המרכזי שלהם הוא שימוש מירבי בתשתית הקיימת ויצירת מורשת לחיי היומיום של תושבי העיר. הגישה הזו, שנוסדה על ידי המועצה האולימפית במסגרת "תוכנית האולימפיאדה 2020", מוצאת את ביטויה הראשון בקנה מידה גדול.

מודל גאוגרפי ולוגיסטי: קלסטרים במקום מגה-עיר

המשחקים 2026 יהיו מחולקים לארבעה קלסטרים גדולים בשני אזורים — לומברדיה וונטו. מילאנו לא משמשת כעיר-בית, אלא כמרכז עירוני וארגוני. מודל זה מצמצם את הצורך בבנייה חדשה של תשתיות באזורים ההרריים המצויים בסיכון אקולוגי.

קלסטר "מילאנו" (עירוני): יתמקד במשחקי הקרח. כמותקנים קיימים או שיועברו לשימוש: "פילה-פורום" (ארנה פילה) באסאגו (הוקי) יתרחב בזמן המשחקים, "אגורה אייס פאלס" (אגורה קרח) יהיה האזור העיקרי לקרחונית ושורט-טרק, ולאחר המשחקים יומר לקטקוס ציבורי ומרכז ספורט. עצם-המפתח הוא "מדיולנום פורום" (מדיולנום פורום), ארנה שנבנתה ב-1990, תארח את משחקי ההוקי. נקיטת ההחלטה להמנע מבניית "משכנתא אולימפית" חדשה ולהשתמש בשכונת "משכנתא סנטה לוקיה" (וילאג' סנטה לוקיה) ברובע פורטה-רומאנו, שלאחר המשחקים תהפוך למקום מגורים קבע לסטודנטים ומקצוענים צעירים, היא החלטה סמלית.

קלסטר "וואלטלינה" (הררי, לומברדיה): בורמיו (סקי הירחק) ווואלדידנטרו (בייאטלון, מרוצי סקי) יספקו נתיבים שכבר נוסו באליפויות העולם.

קלסטר "וואל-די-פיימה" (הררי, טרנטינו): מרכזי מרוצי סקי וקפיצות על רכסים ידועים.

קלסטר "קורטינה-ד'אמפצ'וזו" (הררי, ונטו): המשכן המפורסם יארח משחקי סקי, בובסלי, סקי-סוסייה וסקלטון על מתקנים שיועברו לשימוש.

מורשת ופיתוח בר-קיימאות: תשומת-לב לעתיד

הפילוסופיה הכלכלית והעירונית של מילאנו-2026 ניגודית במידה רבה למודלים של העבר (סוצ'י-2014, פקין-2022). ההתמקדות נעברה מאירוע חד-פעמי ליתרונות ארוכי-טווח:

תחבורה: הירושה התשתיתית העיקרית תהיה השלמת קו הרכבת המהירה ממילאנו לקורטינה-ד'אמפצ'וזו, שיקצר את הזמן במסע מ-4 שעות ל-2, ויביא את העמקים האלפיניים המרוחקים לרשת התחבורה של המדינה, מזין את תיירותם וכלכלתם במשך כל השנה.

אקולוגיה: המשחקים נכרזו כ"חיוביים מבחינה קלימטית". יש תוכנית לקפץ 100% מהפליטות של CO₂ (בעיקר דרך שיקום יערות באזורים האלפיניים), ולהגיע ל-130% של קיפול, כלומר להסיר מהאטמוספירה 30% יותר גזי חממה מאשר יופקו. כל המתקנים יעבדו על אנרגיה מתחדשת, והתחבורה תהיה מוספקת על ידי אוטובוסים ורכבות חשמליות.

היבט חברתי: המתקנים הזמניים והמשניים (כמו Agorà Ice Palace) מיועדים למנוע את הופעת "פילים לבנים". ריפוי מתקני ספורט קיימים בפרברים העירוניים של מילאנו יעלה את נגישות הספורט לתושבי העיר.

אתגר מדעי וניהולי

מנקודת מבט של ניהול פרויקט, המודל המחולק הוא משימה בלתי-נסיונית. הוא דורש קואורדינציה מושלמת בין מספר רב של ערים, אזורים ומפעילים פרטיים, סינכרון של לוגיסטיקה, בטיחות ושידורים בשטח גדול. זהו ניסוי ביצירת "עיר מגה-עירונית" וירטואלית, חוברת על ידי נתיבים תחבורתיים ודיגיטליים מהירים.

עובדות מעניינות והקשר היסטורי

חזרה לקורטינה: קורטינה-ד'אמפצ'וזו קיבלה פעם אחת את המשחקים החורפיים ב-1956. כך, אחרי 70 שנה, היא תהיה העיר שישבה את המרחק הגדול ביותר בין משחקים באותה עיר בהיסטוריה.

דואט איטלקי: זהו השלישי מהמשחקים המשותפים של איטליה אחרי קורטינה-1956 וטורינו-2006, מה שמאשר את הניסיון הלאומי בארגון.

שימוש במורשת טורינו-2006: חלק מהמתקנים הזמניים (למשל, להארה) יועברו ויושמשו שוב, בהתאם לעקרונות הכלכלה המחזורית.

סמל ארכיטקטורה: במילאנו לא יובנה שדה ספורט קבע חדש. האיקונה העיקרית של המשחקים לא תהיה ארנה פורטוריסטית, אלא הקתדרלה המילאנזית (דומו), שעל פיה יוקם פינה להענקת המדליות, ויחבר את המשחקים לתולדות העיר במשך אלף שנים.

נקודות קריטיות וסיכונים

הסיכונים העיקריים קשורים לא להכנת המתקנים, אלא ללוגיסטיקה ולאקלים. התלות בשלג הטבעי מופחתת על ידי מערכות קיפוץ שלג מושלמות שפועלות על אנרגיה מתחדשת. אולם, התחבורה של אלפי ספורטאים, עיתונאים וצופים בין הקלסטרים דורשת פעולה מושלמת של הרכבת. יש גם סיכון חברתי של מחאות של קהילות מקומיות בעמקים האלפיניים, מודאגות מעומס יתר על המערכות והאקולוגיה.

סיכום

מילאנו-2026 מציבה את עצמה לא כ"עיר-בית של המשחקים", אלא כארכיטקט ומתכנן של מודל אולימפי חדש, דה-צנטרלי
© elib.co.il

Permanent link to this publication: