שאלות מהשפה הצרפתית לרוסית אחרי מלחמת 1812: פרדוקס ההשפעה התרבותית

הקדמה: מאנטגוניזם להתאמה

מלחמת 1812, שנתפשה כמעלית לאומית ופטריוטית, יצרה מגמה אידיאולוגית חזקה לדחיית כל דבר צרפתי כמזיק. אולם תהליכים לשוניים הראו פרדוקס: למרות הפרנקופוביה הרשמית והציבורית, השפה הצרפתית וההשפעה הלקסיקלית שלה לא נעלמו, אלא התאימו והעמיקו בתוך הטקסט הדיבורי הרוסי. התקופה הפוסט-מלחמתית הייתה זמן לא של חדלון בזיומים, אלא של שינויים איכותיים: מהמסגרת של האתיקה הציבורית הן עברו למסגרות של חיי היום-יום, אמנות, פוליטיקה וחשיבה חברתית, לעיתים קרובות מאבדים את הטון הגליקי ומקבלים מעמד של לקסיקה ניטראלית או אפילו גבוהה.

1. ההקשר ההיסטורי: שינוי פרדיגמות תרבותיים

עד 1812, הצרפתית הייתה שפת האריסטוקרטיה, סוג של "לטינית" של החברה העליונה. המלחמה המקומית שינתה באופן דרמטי את מעמדה: השימוש הציבורי בה נחשב לסטלה דורשת, ולפעמים אף לא-פטריוטית. אולם עד שנות ה-20 של המאה ה-19, עם פתיחת הגבולות לאחר המערכות הזרות של הצבא הרוסי, האצולה (בעיקר החיילים) נתקלה בתרבות הצרפתית שוב, אבל לא כמודל, אלא כעצם של חשיבה ביקורתית. זה יצר יחס דו-משמעי: דחייה לשון בציבור והתפתחות מתמשכת של יישום בוטחתי ואינטלקטואלי במסגרת הפרטית ובספרות.

2. סוגיות עיקריות של זיומים פוסט-מלחמתיים

הזיומים לא הגיעו כל כך הרבה מהג'ארגון של הסלון, אלא מתחומים שהיו רלוונטיים לחברה הפוסט-מלחמתית והפרדס-דצמבריסטית.

א) ענייני צבא וממשל:
רוסיה, שהפכה למדינה אירופית מובילה, זיימה טרמינולוגיה הקשורה למציאות הצבאית והאזרחית החדשה. לדוגמה:

«אצ'לון» (צרפתית échelon — צוק, צעד) — במקור טרמינולוגיה צבאית לבניית צבא, אחר כך — לרכבות.

«סאפר» (צרפתית sapeur), «מוקש» (צרפתית mine) — טרמינולוגיה של יחידות המכניקה, שקיבלו חשיבות גדולה לאחר המלחמה.

«משטר» (צרפתית régime) — במשמעות של משטר מדיני או סדר שהוקם.

ב) פוליטיקה וחשיבה חברתית:
זה היה התקופה בה החלה להתפתח תפיסה פעילה של לקסיקה הקשורה לרעיונות המהפכה והליברלים, שישג לשיא באמצע המאה.

«פרלמנט» (צרפתית parlement), «בורג'ואזיה» (צרפתית bourgeoisie), «פרולטריאט» (צרפתית prolétariat — דרך הספרות הסוציאליסטית הצרפתית).

«אינטליגנציה» — למרות שהמילה מקורה בלטינית, היא נכנסה לשפה הרוסית דרך הפולנית, שגם היא זיימה אותה מהצרפתית (intelligentsia).

«קומוניזם» (צרפתית communisme), «סוציאליזם» (צרפתית socialisme).

ו) ספרות, אמנות ומודה:
צרפת נשארה מובילה בטעם. המילים החדשות תיארו את המציאות התרבותית:

«וודוויל» (צרפתית vaudeville), «רפרטואר» (צרפתית répertoire), «מחזה» (צרפתית pièce).

«אוונג'רד» (צרפתית avant-garde) — במקור טרמינולוגיה צבאית, אבל כבר במאה ה-19 החל להשתמש במשמעות דיבורית.

«בולבואר» (צרפתית boulevard — רחוב רחב על אדמת חומות קודמות), «טרוטואר» (צרפתית trottoir).

«מודל» (צרפתית modèle), «מאנקין» (צרפתית mannequin), «קורסט» (צרפתית corset).

ג) לקסיקה של חיי היום-יום וגאסטרונומיה:
המילים האלה התבטאו במהירות, וכבר לא נתפשו כזרות.

«מרמלד» (צרפתית marmelade), «מייאונז» (צרפתית mayonnaise), «אומלט» (צרפתית omelette), «בוליון» (צרפתית bouillon).

«מובל» (צרפתית meuble), «גרדרוב» (צרפתית garde-robe), «טואלט» (צרפתית toilette — במקור «התינוקות», «הסדרה»).

3. הגורל הלשוני של הזיומים: הכלכלה ושינויים סמנטיים

אחרי 1812, הזיומים עברו תהליך יותר קשה של פילטרון לתודעה הלאומית.

הכלכלה הסמנטית: המילים לעיתים קרובות קיבלו משמעות חדשה, במיוחד רוסית. לדוגמה, «שרומיז'ניק» — מהצרפתית cher ami («ידיד יקר»), שאותו השתמשו בו החיילים הצרפתים הסוגרים מרוסיה, בבקשה לאוכל מהאוכלוסייה המקומית. המילה קיבלה טון דיכוי «מבקש עזרה».

ההתאמה הפונטית והמורפולוגית: המילים נכנסו לשיטת הגרמטיקה הרוסית: «רסטורן» (צרפתית restaurant) קיבל נטייה רוסית, «קופה» (צרפתית café) — מכסול, למרות שהיה לו נייטרלי במקור.

שינוי פונקציונלי: אם עד המלחמה הגליציזמות היו סימן למעמד חברתי, אז אחרי המלחמה הן הפכו לנדרשות נומינטיבית, ממלאות פערים למושגים חדשים.

עובדה מעניינת: המילה «גליציזם» (צרפתית gallicisme) — כינוי לזיום צרפתי — נכנסה באופן קבוע לשימוש המדעי הרוסי בראשית המאה ה-19, בתקופה של חשיבה פעילה על התופעה הלשונית הזו.

4. תפקיד הספרות: מקרמזין עד גוגול

סופרים רוסים שיחקו תפקיד חשוב בגורל המילים הצרפתיות. אם נ.מ. קרמזין, בסוף המאה ה-18, הכניס במכוון תרגומים מהצרפתית («נפגע» מtouchant, «תעשייה» מindustrie), אז אחרי המלחמה היחס היה יותר ביקורתי. א.ס. גריבואדוב ב«גור העצב» (1824) הצחיק את המערבולת «צרפתי-ניז'נגרודסקי». אולם השפה של הקומדיה כוללת הרבה זיומים שהתאימו באופן קבוע («רסטורציה», «ציבור», «קלאמבור»). ו.ג. בלינסקי בשנות ה-40 של המאה ה-19 השתמש פעילות והפיץ לקסיקה חברתית-פוליטית חדשה של השפה ה
© elib.co.il

Permanent link to this publication: